דרך החיים (הגאון מליסא)/טו

דין הנחת תפילין וברכתן.

א צריך ליזהר שיניח כיס התפילין למטה ולמעלה הטלית בכדי שיפגע תחילה בטלית להניחו קודם כדי שלא יעבור על המצות ואם הגיע תחילה בתפילין צריך להניחם תחלה (סי' כ"ה):

ב ראוי להתעטף בטלית ותפילין בביתו ולילד לבית הכנסת ואם הולך במבואות המטונפות או בין העכו"ם יתעטף בחצר בית הכנסת (שם):

ג אם מניח השל יד מברך להניח בקמץ תחת הה"א ואח"כ בשל ראש מברך על מצות בפת"ח תחת הוא"ו ויאמר אח"כ בשכמל"ו משום ספק ברכה לבטלה (שם):

ד אפילו פגע בשל ראש תחילה מ"מ יניח של יד תחילה (שם):

ה צריך לברך על של יד אחר הנחה על הקיבורת קודם הקשירה וכן בשל ראש קודם שמהדקן כדי שיהיה עובר לעשייתן וההנחה והברכה יהיה מעומד (שם):

ו אסור להפסיק בשיחה בין של יד לשל ראש ואפי' אותן שאין מברכין בחוה"מ דאינו גורם ברכה שאינה צריכה מ"מ אסור להפסיק וה"ה בתפלין של ר"ת הדין כן ואם שח מברך על ש"ר שתים להניח וגם על מצות וראוי להזיז התפילין ש"י ממקומן קודם שיברך שתים (שם ומ"א):

ז אם שח לצורך תפילין א"צ לברך שתים אבל לכתחילה אסור לשוח אפי' לצורך תפילין אם לא שא"א בלא"ה ואפילו לקדיש ולקדושה לא יפסיק רק ישתוק וישמע ויכוין למה שאומרים ואם הפסיק מברך שתים ובתה"מ שאינו מברך יפסיק לקדיש ולקדושה (שם):

ח לא יוציא הש"ר מכיס עד אחר שיהדק הש"י ואם מונח חוץ לכיס לא יפתח הש"ר עד אחר ההידוק ויניח שניהם מעומד (שם):

ט אם מניחם כמה פעמים ביום צריך לברך בכל פעם נשמטו ממקומם בתפלה א"צ לברך כיון דבתפלה ודאי אין מסיח דעתו אבל אם נשמטו ממקומם שלא בשעת תפלה צריך לברך ואם נשמטה רק אחת ומחזירה מברך כמו שמניח תפלה אחת ואם הזיזן ממקומן אדעתא דלהחזירן א"צ לברך ואפילו חלצן כדי לילך לבית הכסא א"צ לברך אבל אם לא היה בדעתו לחזור מיד צריך לברך וכן אפילו נפסק הקשר מהש"י בין ש"י לש"ר אפילו מפסיק בעשיית הקשר א"צ לברך להניח (ט"ז סי' כ"ה) וכן אם בשעת הברכה לא היה הקשר כלל ועשה הקשר בין ברכה להנחה א"צ לחזור ולברך (ט"ז שם):

י מותר לברך על תפילין שאולין אבל לא על תפילין גזולין (שם):

יא אין לחלוץ התפילין עד אחר קדיש יתום שלאחר עלינו ובר"ח קודם מוסף [ובחול המועד של סוכות קודם הלל] ובחול המועד של פסח הציבור חולצין קודם הלל והש"ץ אחר הלל וקצת נוהגין לחלוץ בחול המועד של פסח קודם קריאת והקרבתם בס"ת ובחול המועד דסוכות קודם הלל (שם):