דרך החיים (הגאון מליסא)/ז
דיני חוטי הציצית
[עריכה](א) החוטין צריכין שיהיו טווין לשמן ושזורין לשמן דהיינו שיאמר בתחילת השזירה ובתחילת הטוויה שהוא עושה לשם מצות ציצית ואם לא טווה לשמן אפי' בדיעבד פסול ואם לא שיזר לשמן כשר בדיעבד [א"ר פ"מ סי' י"א]:
(ב) אם אה נפסקו משזירתן ונעשו י"ו אם נשתייר כדי עניבה כשר [שם]:
(ג) שיעור אורך הציצית אחר עשייתן היינו אחר הכריכה והקשירה יהיה י"ב גודלים חוץ ממה שמונח על קרן הבגד והחוט שעושין ממנו הכריכות צריך להיות יותר ארוך ויכול לכרוך הגדיל קצת מחוט זה וקצת מחוט זה משום דבזמן התכלת היו כרוכין קצת מחוטי תכלת וקצת מחוטי לבן [שם במ"א]:
(ד) חוטים שאולים מן הסתם הלואה הוא דלא הדרא בעינא אבל אם השאילם לו ע"מ להחזיר בעין אין יוצא בהם משום דאמרי' דהשאיל לו למלאכה אחרת אבל אם השאיל לו ציצית מתוקנים היינו חוטים שזורים ופסוקים אפי' ע"מ להחזירם בעין מותר להניח בבגדו דאל"ה אמאי השאילם ודמי למ"ש בסי' י"ד אם שאל לו טלית דצריך לברך עליו [שם ובמ"א]:
(ה) צריך לעשות נקב באורך הטלית לא למעלה מג' אצבעות דהיינו רוחב ג' גודלין ולא למטה מכשיעור שיש מקשר אגודל עד סוף הציפורן וכן השיעור ברוחב הטלית ואם עשה למעלה משלש אצבעות אע"פ שכשקשר הציצית עשה החוטין שעל הבגד קצרים ונתכפלו הכנפות והוא למטה מג' פסול וה"ה איפכא בקשר אגודל כשר ואם לאחר שעשה הציצית למעלה מג' אצבעות חתך בנקב שיתלו הציצית למטה מג' אצבעות פסול משום תולמ"ה ואם נתקו מחוטי ערב עד שלא נשאר בו כשיעור קשר אגודל כשר [שם]:
(ו) צריך לחתוך ראשי החוטין קודם עשיה שאם יכרוך אפי' חוליא אחת ויקשור קשר אחד על החוליות קודם שיחתכן הוי תולמ"ה ובשעת הדחק כגון בע"ש עם חשיכה יוצא אפילו בחוליא אחת וקשר אחד שצריך לעשות מדאורייתא וקשר בלא חוליא או חוליא בלא קשר ע"ג פסול מדאוריי' כיון דבעינן גדיל [שם]:
(ז) יש אומרים שצריך לדקדק שיתלו הציצית לאורך הטלית דבעינן שיהיו נוטפות על הקרן גם יזהר שלא יהיו הציצית תלויין באלכסון על קרן זויות [שם]:
(ח) אם נפסקו חוטי הציצית קודם שהטילן בבגד מותר לקשור אותן וכן אם נפסק חוט מצד אחד אחר שהטילן בבגד אפי' לא נשתייר כדי עניבה וקשרו חשוב כאלו היה חוט שלם מתחלה כיון שבחוט אחד לא נפסל והרי נקשר קודם שנפסל ונעשה כחוט שלם ולכך אם אחר כך נפסק חוט אחד מן הצד השני כשר אפילו לא נשתייר כדי עניבה כיון שנקשר חוט הראשון קודם שנפסל נעשה כחוט שלם אבל אם נפסקו ב' חוטים משני צדדים ולא נשתייר כדי עניבה אין מועיל קשירה ופסול כיון שנקשר אחר שנפסל כללא דמלתא קשירה קודם שנפסל נעשה כחוט שלם ואחר שנפסל לא מהני קשירה משום תולמ"ה סי' י"ב]:
(ט) אם נפסקו קצת מהחוטין צריך שישאר עכ"פ שני חוטין שלמים משני צדדים שיהי' כ"א ארוך י"ב גודלין והשנים האחרים צריכין שישתייר כדי עניבה היינו שצריך לענוב חוט אחד הנפסק על כל החוטין ואם נפסקו שני חוטין ונשאר קצת משני צדדים ולא נשאר אפילו בצד אחד כדי עניבה ובשני הראשים יש כדי עניבה אין מצטרפין ולפ"ז אם דקדק בשעת עשיי' לתת סימן שלעולם יהיו הד' ראשים מצד א' של הקשר ואז אם נפסקו משני צדדים אם נשתייר כדי עניבה בצד אחד כשר ואם לאו פסול ואם לא דקדק אפי' נפסקו הב' ראשים מצד אחד אם לא נשתייר כדי עניבה פסול ואם נפסקו שלשה ראשים בין מצד אחד בין משני צדדים בין דקדק בין לא דקדק פסול [שם]: