דרך ארץ רבה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · דרך ארץ רבה · ה · >>

לעולם אל יפטר אדם לא מאצל [רבו ולא מאצל] חבירו אא"כ נפטר ממנו ונוטל הימנו רשות וילמדו כל אדם דרך ארץ מן המקום שאמר לו לאברהם כלום אברהם אני צריך לו אמר לפניו רבש"ע הן לעולם אל יכנס אדם פתאום לבית חבירו וילמדו כל אדם דרך ארץ מן המקום שעמד על פתח הגן וקרא לו לאדם שנאמר (בראשית ג) ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה:

מעשה בארבעה זקנים שהלכו למלכות הפנימית והיה להן פילוסופוס א' חבר שם ואלו הן ר"ג ורבי יהושע ור"א בן עזריה ור"ע אמר לו רבי יהושע לר"ג רבי רצונך שנקבל פני פילוסופוס חברנו אמר לו לאו לשחרית אמר לו רבי רצונך ונקבל פני פולוסופוס חברינו אמר לו הן הלך רבי יהושע וטפח על הדלת והיה פלוסופוס ההוא מחשב בדעתו ואומר אין זו דרך ארץ אלא של חכם פעם שניה עמד ורחץ פניו ידיו ורגליו פעם שלישית עמד ופתח על הדלת וראה את חכמי ישראל אלו באין מכן ואלו באין מכן אלו ר"ג ורבי יהושע ור"א בן עזריה מימינו ור"ע משמאלו והיה פולוסופוס מחשב בדעתו ואומר היאך אתן שלום לחכמי ישראל אם אומר אני שלום עליך ר"ג נמצא מבזה את חכמי ישראל אם אומר אני שלום עליכם חכמי ישראל נמצא מבזה את ר"ג כיון שהגיע אצלם אמר להם שלום עליכם חכמי ישראל ולר"ג בראש (ולא מר"ג למדנו אלא מן השכינה למדנו שנאמר (מ"א כב) ראיתי [את] ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו) לעולם יהיו כל בני אדם חשובין לפניך כלסטים והוי מכבדן כר"ג ומעשה ברבי יהושע שהשכים אצלו אדם ונתן לו אכילה ושתיה והעלהו לגג לשכב ונטל סולם מתחתיו מה עשה אותו האיש עמד בחצי הלילה ונטל את הכלים וכרכן בטליתו וכיון שביקש לירד נפל מן הגג ונשברה מפרקתו לשחרית השכים רבי יהושע ובא מצאו כשהוא נופל אמר לו ריקה כך עושין בני אדם שכמותך אמר לו רבי לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתי אמר לו ריקה אי אתה יודע שמאמש היינו זהירין בך מכאן א"ר יהושע (בן לוי) לעולם יהיו כל בני אדם בעיניך כלסטים והוי מכבדן כר"ג: