דיני קימה מהמיטה (מסידור של"ה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סידור שער השמים (של"ה)

דיני קימה מהמיטה[עריכה]

כתב אא"ז הגאון בשל"ה: פירוש הכתוב "ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", רוצה לומר שיעשה בחיות ובזריזות ולא בעצלתיים, כשיש באדם רוח עצלות ועצבות, שהוא כח החיצוני המכביד כל אבריו של אדם, באופן שאין בו כח לקום ממיטתו לעמוד לתורה ולתפילה, וכן בשאר מצוות, ואז אבריו כאלו מתים. אבל יעשה אותם האדם ויתגבר כארי על ידי דביקתו בה' אלהים חיים ואז וחי בהם, עד כאן לשונו.

אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חיי העולם. בכל בוקר בהקיצו משנתו יזדעזע ויהיה נרתע ונפחד מאימת הבורא, בזכרו חסדו אשר עשה לו ואמונתו אשר שמר לו, כי החזיר לו נשמתו אשר הפקיד אצלו, ואז יברך בלבו הבורא אשר הגדיל לעשות עמו, כי חידש והחליף כוחו. ובשומו הדברים האלה על לבו, תבער אהבת הבורא בלבו, ואז אל יסוב על מיטתו דרך עצל, אך במהירות וזריזות יקום מיד. ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לאמר: איך אעמוד בבוקר? כי הקור גדול! או ישיאנו בקיץ לאמר: איך תעמוד ממיטתך? ועדיין לא שבעת משנתך! או יוליכנו דרך עצלות. ישיב אמריו לו וישיב אל לבו, כי אם יקרא בעל חוב או אדם אחר אליו, יקום מיד, או מפני כבוד אדם, או מפני ריוח שיבוא לו חיי שעה. או מיראת הפסד ממון, כגון נפלה דליקה בעיר, יקום מיד במהרה. או אם יצטרך ללכת לעבודת המלך, יקום ואל יתרשל, פן יעלילו עליו, או למצוא חן בעיני המלך. על אחת כמה וכמה לעבודת מלך מלכי המלכים הקב"ה שיש לו להזהר לקום במהירות ובזריזות.

כתוב בסדר היום: אף על פי שמברכין ברכת המחזיר נשמות כו', מכל מקום ראוי שגם תיכף בהתעוררו משנתו ליתן שבח והודאה לשמו הגדול על זה, כי על פי הרוב מפקיד נשמתו בלילה, והיא פגומה ומלוכלכת בעבירות, ואף על פי כן החזיר לו השי"ת נשמתו. לכן מיד כשיעור משנתו יאמר זה. ואפילו קודם שנטל ידיו, כי אינו מזכיר לא שם ולא כינוי. עד כאן לשונו.

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:

בפרק ב' ממסכת חיבוט הקבר אמרו רז"ל: בזמן שנפטר האדם מן העולם, בא מלאך המות ויושב על קברו ומכה אותו ואומר לו: קום, הגידה לי מה שמך! אומר לו: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאיני יודע מה שמי. מיד מכניס רוח ונשמה בגופו ומעמידו ומחייבו בדין כו'. וכתבו המקובלים תועלת לזה שלא ישכח שמו, כשיעור משנתו מיד ישלב שמו עם אותיות נשמה, כדאיתא בכתבי האר"י זצוק"ל, כגון אם שמו יצחק יצייר לפניו אותיות אלו: י"נ צ"ש ח"מ ק"ה. ואם אותיות שמו ב' או ג' אז יצרף המותר מאותיות נשמה להמשולב וכן להיפך, וק"ל.