דורות הראשונים/כרך ג/פרק יב

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
פרק יב
→פרק יא	פרק יג←

‫פדיון שועי יהודה ברומי‪.‬‬

גם תחת חזיזי רעם פעלו ועשו זקני חכמי התורה, ויבראו גם אוצרי כסף‬ ‫לצאת לישע עמם. ‬ ‫בהחרב ירושלים, הלכו שועי יהודה שבי לפני צר, וטיטוס בחר לו דוקא‬ ‫היותר נכבדים בהם והיותר גדולים לפאר ברומא את פאר מסע נצחונו, ואחר זה‬ ‫להעמידם בקלון ברומא.

‫ובמדרש איכה פרשה א׳ (פסוק ט"ז) על אלה אני בוכיה:

‫״אספסינוס ^(כב) מלא שלשה ספינות מגדולי ירושלים‬ ‫להושיבם בקלון של רומי״ וכו'‪.

‫ויאזעפוס (מלחמת היהודים ‪VII, 5, 3‬) יאמר:

"טיטוס נסע עתה למצרים וכו' ראשונה שלח את הלגיונים וכו' ואחר זה‬ ‫פקד לקחת מהשבוים את מנהיגי המלחמה את שמעון ואת יוחנן, ועוד שבע‬ ‫מאות אנשים אשר יצטיינו בגדלם ויפים ולשלחם תיכף לאיטאליען כי הנם‬ נדרשים לו לחג נצחונו."

‫ויאזעפוס יזכיר רק את דבר היותם נדרשים לחג הנצחון ויחשה מאת אשר‬ ‫יעשה עמהם אחר זה.

אבל אנחנו ידענו היטב את אשר עשו אז נכבדי רומא וגדוליה עם‬ ‫האנשים הגדולים והיפים ביותר כאשר נפלו בידם, וידענו דרכם אז‬ ‫אשר נירון קיסר חגג בפומבי את חתונתו עם נער יפה, וכמו שהם גם הדברים‬ במדרש איכה שם‪.

‫ולפדות את שועי ירושלים מידי הרומיים הי׳ נדרש המון כסף ואוצר זהב‪,‬‬ ‫ואיש חכם אשר יהי׳ יודע איך לכלכל הדבר ברומי‪.‬‬

‫ולדבר הגדול הזה בחרו אז את ר׳ יהושע אשר נפגוש אותו מאז והלאה‬ ‫בכל צרכי האומה, ואשר אז בימי החרבן כבר הי׳ מראשוני גדולי הדור ומראשי‬ ‫יחידי הסגולה‪. ‬‬ ‫והן דברי התוספתא הוריות פרק ב׳ והובאו בגמ׳ במס׳ גיטין דף נ"ח ע"א:‬

"תנו רבנן מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים הלך ועמד על פתח בית האסורים אמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל ומנו רבי ישמעאל בן אלישע."

והדבר ידוע כי ר׳ יהושע עצמו עני הי׳, ובמסכת ברכות (כ״ח ע"א) נאמר‬ ‫על רבן גמליאל כשהלך לפייס את ר׳ יהושע:

"כי מטא לביתיה חזינהו לאשיתא דביתיה דמשחרן אמר ליה מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה אמר ליה אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים."

ובכל זה יאמר "העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו".

‫וגם זה עצמו את אשר בא ר׳ יהושע מיד אחר החרבן לרומא לא יוכל‬ ‫להיות ספק שהי׳ זה במלאכות עמו‪.

‫והדברים האלה אשר לפנינו הם גם מבארים לנו את דבר המלאכות‬ ‫הגדולה הזאת.‬

כי הלא מתחילה לא ידע ר׳ יהושע כלל כי התינוק הזה מיועד להיות‬ ‫מגדולי ישראל, וגם המגידים לו לא ידעו דבר מזה, כל מה שידעו והגידו הי׳‬ ‫רק זאת "אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו‬ ‫סדורות לו תלתלים."

‫ובימים ההם היו שבוים ברומא רבים מאד, ומה באו להגיד זה לר׳‬ ‫יהושע ביחוד.

‫ואם דבר לא הי׳ לר׳ יהושע עם השבוים הרבים ההם, איזה דבר הי׳ לו‬ ‫עם התינוק הזה.‬

אבל באמת כן הדבר כי זה הי׳ אז דבר המלאכות של ר׳ יהושע, ולא רק‬ ‫אותו פדה ר׳ יהושע אז כי אם עוד רבים. ‬ והמגידים ההם לא באו אליו לספר לו רק דבר התינוק הזה, כי אם שזה‬ ‫הי׳ ענינם על פי ר׳ יהושע לחפש בבית האסורים לדעת את הנדחים שם מבני‬ ‫ישראל, ונתפרש דבר התינוק הזה לאמר שזה הי׳ אחר זה ר׳ ישמעאל, אחד‬ ‫מראשי חכמי הדור.

ועל כן בהיות שם ר׳ יהושע רק על זה, הי׳ יכול בכל עניו לעצמו לאמר: "העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקים עליו אמרו לא‬ ‫זז משם עד שפדאו בממון הרבה.״

לפדות את השבוים הרבים אשר סחב טיטוס אחריו בכל ערי סוריא לעשות‬ ‫שם מחזה שעשועים בהאבקם עם חיות טורפות, זה לא יכלו בני ישראל לפי‬ ‫שנועדו מטיטוס עצמו לזה ונסחבו דרך מהלכו.‬‬

‫אבל אלה אשר הובאו לרומא ואחר חג הנצחון הוסר מהם כבר יד אויב‬ ‫ומתנקם והובאו אם לבית האסורים או הועמדו בבתי קלון אלה כבר אפשר הי׳‬ ‫לפדותם בממון אשר פתח ברומא את כל השערים.

והכסף הרב אשר הי' נדרש לזה יכלו לתת אז רק יחידי סגולה, כי כסף‬ ‫הצבור עוד לא הי׳ אז וכסף בית האוצר בירושלים בא לידי האויב, וסדרים‬ ‫חדשים לא באו עוד בימי הטירוף הגדול מיד אחר החרבן. ‬ ‫והננו רואים כי גם זמן רב אחר זה כבר בימים אשר העמידו את ר׳ אלעזר‬ ‫בן עזריה לנשיא לא לקחו מהצבור לשחד אצל גדולי רומי לטובתם של ישראל‪,‬‬ ‫כי אם הנשיא רבן גמליאל אשר הי׳ לו עושר ונכסים אשר ירש מאביו נתן‬ ‫זה מכיסו.

‫וכאשר הקימו את ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיא נאמר בברכות כ"ז: ‬ "מאן נוקים ליה וכו׳ אלא נוקמיה לר׳ אלעזר בן עזריה דהוא חכם והוא‬ ‫עשיר וכו׳ והוא עשיר דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר אף הוא אזל ופלח.״‬

‫היינו אף הוא כרבן גמליאל אשר הי׳ נשיא עד עתה אזל ופלח מכיסו אף‬ ‫כן יעשה גם ר׳ אלעזר בן עזריה הקם תחתיו.

ועשו מעשיהם כדרכי נחמיה בן חכליה בשעתו (נחמיה ה׳):

"גם מיום אשר צוה אותי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת‬ ‫שלשים ושתים לארתהשסתא המלך שנים שתים עשרה אני ואחי לחם הפחה לא‬ ‫אכלתי וכו׳ והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש והבאים אלינו מן חגוים אשר‬ ‫סביבותינו על שולחני וכו׳ ועם זה לחם הפחה לא בקשתי כי כבדה העבדה על‬ ‫העם הזה." ‬ ‫וממש כן ואולי עוד יותר מזה נהגו ראשי חכמי התורה אחר החרבן, אשר‬ נהרס כל מעמד העם.

ובין חכמי התורה נשארו עוד לפלטה גם אחר החרבן עשירים גדולים כמו‬ ר׳ דוסא בן הרכינס אשר נאמר עליו ביבמות דף ט״ז: ‬‬ "הלכו ועמדו על פתה ביתו וכו' אמר לה יכנסו ונכנסו תפסו לר׳ יהושע‬ והושיבוהו על מטה של זהב אמר לו (ר׳ יהושע) רבי אמור לתלמידך‬ ‫אחר וישב וכו׳ תפשו והושיבו על מטה של זהב."

וכן ר׳ טרפון אשר הי׳ כבר גדול ורב בימי החרבן (יבואר לפנינו) ועשיר‬ ‫גדול מאד ור׳ אלעזר בן עזריה (על ידי אפוטרופסו) ורבן גמליאל עצמו, ועוד‬ ‫רבים כמוהם. ‬ והם עם יתר ראשי סגולת העם נשאו אז על שכמם את כל צרכי הצבור‬ ‫הגדול בימים האיומים והנוראים ההם אשר נתבטלו כל סדרי הצבור והקהלות. ‫והי׳ עליהם לקומם כל הרוס ולהשיב הסדרים ככל האפשר, וינטלו את בני‬ ‫ישראל וינשאום.

‫וכבר הערנו כי בכל צרותיהם של ישראל בימים ההם אשר עמקו משאול‬ ‫ובכל הצלחתם וגדולתם של ההורדסים ואגריפא בראשם גם אז אשר עמדו ברום המעלה, ויהיו גם מבאי בית הקיסר, ויתרועעו עם ראשי גדולי רומא, בכל זה לא‬ ‫נקפו אצבעם לטובתם של ישראל, לפי שגם דבר לא הי׳ להם עם בני ישראל עצמם‬

‬‬ והחכם גרעץ אשר ההורדסים היו קרובים אל לבו ישתדל השתדלות גדולה‬ לשתף גם אותם בעבודת הצבור אחר החרבן ויאמר בח"ד עמוד ‪25‬‬:

"להעוזרים להקל עול המנצחים אספסינוס וטיטוס נוכל לחשוב גם את‬ ‫הנשארים מבית הורדוס אגריפא ובערעניקע אשר היו קרובים מאד אל הקיסר וכו׳‬ ‫אבל בדברי ימי ישראל נמחק רשומם וכו׳ עד כי גם האגדה לא תרצה להזכירם‬ ‫וכו' כי בית הורדוס לא מצאה מקומה בלב בני ישראל ועל כן נקמו העם‬ ‫נקמתם מהם על ידי שכחה שלמה."

‫ואין כל זה כי אם דברים בטלים. אין לך עם מכיר טובה כישראל, ואלו‬ ‫עשו ההורדסים אחר החרבן גדולה או קטנה לטובתם הי׳ הדבר מרומז פה ושם‪.‬‬ ‫והננו רואים לפנינו כי גם יאזעפוס אשר הוא בודאי הי׳ קשור ואחוז עם‬ ‫אגריפא אחר ההרבן וגם עסקו יחד בסידור וסגנון ספר מלחמות היהודים עד כי‬ ‫הי׳ בידו ששים ושנים מכתבים על זה מאגריפא.

‫ואף כי דבריו של יאזעפוס במלחמות היהודים ישתרעו על המעשים של‬ ‫איזה שנים אחר החרבן, בכל זה אין בכל דבריו כל זכר כי עשה אגריפא דבר‬ ‫לטובתן של ישראל.

ואלו הי׳ שם מאגריפא אפי׳ שיחה נאה עבור בני ישראל, אז הי׳ יאזעפוס‬ ‫מרבה דברים ומספר לנו את הדבר ברב ענין ובפה רחב.‬ ‫אבל לא היתה כזאת ולא הי׳ יכול להיות, וכאשר אך אבדו בני ישראל‬ ‫את עמדתם בארצם עזבו הם אותם לאנחות ויהיו עריהם.

‫כי גם דבר לא הי׳ לכל האנשים האלה עם בני ישראל, ואחרי אשר לא‬ ‫יכלו עוד לגוז את צמרם ולהפשיט את עורם השתקעו לגמרי בין האומות. וגרעץ עצמו אך שורה אחת אחר זה יאמר שם:‬ "בלא ספק נאבדו ההורדסים על ידי נשואי תערובות בין הרומיים‪.

‫אבל לא לאחר זמן וברבות הימים נאבדו על ידי נשואי תערובות, כי אם‬ ‫שגם לפני זה לא נמצאו בין בני ישראל כי אם לאכול מפרים ולשבוע מטובם‬ ‫ולפלס נתיב לחמס ידם, עד בי הביאו את המלחמה, ואחר זה גם את החרבן.

‫עתה אשר לא יכלו לעשות כן שבו אל מקומם וישתדלו אצל הרומיים‬ ‫להפוך בלהות על בני ישראל ולתתם לשמצה בקמיהם למען הרבות כבודם‬ ‫בלאומים, לאמר בי בני ישראל ברוע לבבם וקשי ערפם לא שמעו לקולם וימרדו‬ בהרומיים, ככל אשר כבר נתבאר.

‫ואחרי כל מה שנתבאר נוכל לבוא לכל סדרי המעשים ודרכי הליכתם בכל‬ משך ימי יבנה, דהיינו מהחרבן עד ערך כעשרים שנה אחר החרבן, אשר זה הוא‬ ‫משך זמן כל ימי יבנה ככל אשר יבואר לפנינו.‬ ‬‬

הערות

הערה (כב): הדברים באו על שם הקיסר בהיות הוא ראש כל המעשים אשר נעשו‪.‬‬ ‫והיו שם רבים אשר גם טבעו עצמם בים ומהם רבים אשר הובאו לרומא כמו שהוא דבר כל אלה‬ ‫אשר ידבר עליהם יאזעפוס, כמו שהוא בפנים‪. ‬‬