דורות הראשונים/כרך ג/פרק ד
ואך על פי כל הדברים האלה נוכל להבין את הדבר הנפלא אשר נראה ברגע היותר אחרונה לפני המלחמה, כי נתהפכו לנו שם כל הדברים.
השר הרומי אשר נשלח מההגמון בסוריא לירושלים לחקור ולדרוש אם יש שם התקוממות ומרידה נגד הרומיים, אחרי החקירה והדרישה הגדולה יאסוף את כל העם ויודה להם ישרם ואמונתם נגד הרומיים.
ואגריפא יענה בקול ברגע ההיא עצמה וידבר רתת עם בני ישראל מורדים ברומיים אתם
וגם אחר זה כאשר כל העם גם הם יקראו בקול גדול כי לא יעלה על דעתם לחשוב מחשבת מרד ברומיים, הנה גם לעומתם יצעק אגריפא מורדים אתם ונגד הרומיים הנכם מתקוממים.
ובמלחמת היהודים II, 16, 2אחרי אשר לפני זה יספר יאזעפוס מכל השמות הנוראות אשר עשה הנציב פלארוס בירושלים, וכי למען הצדק נפשו כתב לקעפטיוס הגמון סוריא כי היהודים עומדים הכן למרוד בהרומיים, וכי קעסטיוס שלח את פקידו נעאפאליטאנוס לירושלים לראות אם יש שם שמץ דבר מזה יאמר שם יאזעפוס:
"כאשר עבר נעאפאליטאנוס את כל חוצות העיר, ואחרי אשר גם ראה ומצא דברים מוכיחים וראיות ברורות כי כל חפץ בני ישראל בשלום עם ממשלת רומא, הלך לחצר בית המקדש ויאסוף שם את כל העם וישבח אותם ויודה להם בעבור רוחם הנאמן עם הרומיים וכו׳ וישב אל קעסטיוס. אחרי אשר נסע נעאפאליטאנוס פנו היהודים (לאמר ראשי העם) אל אגריפא ואל הכהנים הגדולים בבקשתם לתת להם לשלוח מלאכים לרומא אל הקיסר לברר לפניו את כל מעשי פלארוס ולבקש משפט ויהיו דבריהם כי אם לא יעשו כן אז אין לך דבר שיוכל למתוח עליהם קו של חשד ממרידה יותר מזה, שהרי על כל ההרג והאבדן אשר עשה פלארוס בירושלים החשו ולא הקריבו משפטם לפני הקיסר וכי גם אם לא יציעו דבריהם לפני הקיסר ואם לא יבררו לפניו דבר כל המעשים ההם, בצדק יאמר הקיסר (על פי דברי פלארוס) כי הם אשמים בכל זה, ויראו לדעת כי אם לא יושלחו מלאכים לא יהיה אפשר כי ישאר העם במנוחה (נגד אגריפא והכהנים הגדולים). אבל אגריפא ראה והרגיש כי אם יתן להם את שאלתם להציע לפני הקיסר משפטם נגד פלארוס יביא שנאה לעצמו (מפלארוס), ואחרי אשר גם מצד השני לא ראה טובה לעצמו מהתקוממות היהודים אסף את העם אל השוק הקשור על ידי גשר עם המקדש, ולפני היכל החשמונאים דבר אל העם וכו׳."
ואחרי אשר ישים שם יאזעפוס בפי אגריפא דרוש גדול וארוך מאד מכל כח רומא הגדול וכי כל הנוגע בהם לא ינקה, בא שם מיד אחרי הדרוש הזה (שם 5):
"כל העם קראו בקול גדול כי לא ירצו להתקומם נגד הרומיים וכל דבריהם הנם רק נגד פלאהרוס נוגשם." אבל אגריפא על פי דרכו ענה להם על זה כי לפי מעשיהם הרי הנם בהתקוממות נגד הקיסר, כי לא שלמו עוד בשלמות את כל המס ולא שבו עוד לבנות את האולמים אשר הרסו זה עתה להגן על עצמם מפני פלארוס, אז מהרו כל העם לקומם הריסות האולמים, וימהרו לאסיף גם את החסר עוד לתשלום המס ויביאו את הכל.
אז אמר להם אגריפא כי עליהם לשוב ולקבל גם את פלארוס לנציב (ולבלי הביא משפטם נגדו). בשמוע העם דבריו אלה שלחו אליו להגיד לו כי יעזוב מיד את העיר ואחדים גם זרקו עליו אבנים.
וכל הדברים האלה אשר הם היו כבר ברגע היותר אחרונה לפני המלחמה הם לבדם יש בהם די לדעת ולהבין את כל הדברים כמו שהם, ובכל אשר ישתדל יאזעפוס אחר זה בימי המלחמה לתאר הדברים באופן אחר ולבלבל את הקוראים לא יוכל למחוק את כל הדברים האלה אשר היו אז מפורסמים לכל עד כי הוכרח לכותבם ומידו המה לנו (ז).
והחכם גרעץ בח״ג עמוד 454אשר ישים כל השתדלותו להצדיק את אגריפא והאבירים עד כי גם ירשיע את ישראל על פיהם, יאמר שם:
"בראש כל מפלגת השלום עמד המלך אגריפא וקרוביו ההורדסים קאסטבאר שאול ואנטיפס ונכבדי משפחות הכהנים הגדולים וכו׳ .מפלגת השלום עמלה בכל כחה מצד אחד להשקיט המית העם, ומצד השני להראות לפני קעסטיום, הגמון סוריא, את אשמת פלארוס (!) וכו׳ .קעסטיוס שלח את נעאפאליטאנוס תחתיו. ראשי מפלגת המרד כבר הביאו את המרד למרחוק עד כי פסקו לשלם להרומיים את המסים וכו׳ .בדרכו ממצרים פגע אנריפא את נעאפאליטאנוס ויבואו שניהם יחד לירושלים. מראה שלות השקט אשר הטעה את הפקיד הרומי לחשוב כי שלום בירושלים נראה להמלך כי לא יעמוד הדבר כן ועל כן אסף את העם למען הודיעם ולברר להם את הסכנה .דברי אגריפא וכו'.
והנה לא הי׳ די לפני גרעץ לאמר כי הפקיד הרומי אשר אך לזה שולח ואך לזה בא לירושלים לבדוק ולחקור אם אין שם צל של התקוממות לא ראה ולא ידע, כי אם שגם בא ויבדה חדשה מלבו כי כבר היו אז ראשי מנהלי המרד, וכי הראשים האלה כבר הביאו את המרד למדרגה גבוהה כל כך עד כי בני ׳שראל כבר יצאו נגד הרומיים ביד רמה, ולא רצו לשלם להם עוד את המסים הקבועים, אשר זה היה מעשה גדולה ומרידה בפומבי. ורק בהשתוממות אפשר לראות עד כמה לא שמעו החוקרים האלה את אשר ידברו.
כי אם כן הדבר כדברי גרעץ, אשר מותר המס לא ניתן עוד להרומיים לא מפני שלא הי׳ לזה יום קבוע ולא מפני שגם בכל העתים לא הקפידו הרומיים ולא שמו לב ליום קבוע וזמן מסוים, כי אם שלא ניתן מפני שבני ישראל החליטו שלא לתת, ורק על פי ראשי המרד היה הדבר כלשונו של גרעץ:
״ראשי מפלגת המרד כבר הביאו את המרד למרחוק עד כי פסקו לשלם להרומיים את המסים״.
אם כן איך לא ידע מזה קעסטיוס הגמון סוריא ולאיזה צורך שלח את נעאפאליטאנוס לראות אם לא נמצא שם איזה חפץ ונטייה להתקוממות, והרי כבר מרדו בני ישראל בפומבי ולא ירצו לשלם המסים לממשלת רומי, ומה לו עוד יותר? ואם כבר הניעו ימי השילום ובני ישראל לא שלמו רק מפני שמרדו בממשלת רומא ויבטלו המסים, הלא ידעו זה הרומיים כבני ישראל עצמם.
והנה נשלח נעאפאליטאנוס, וגם בא לירושלים, ובכל זה תחת להוכיח את בני ישראל על פניהם על הרימם יד בממשלת רומא, ועל פי דברי ראשי המורדים לא ישלמו המס, הנה תחת זה יאסוף את כל העם ויודה להם על יושר לבבם ואמונתם לממשלת רומא.
ודברים פשוטיים בולטים כאלה לא הי׳ גרעץ יכול להבין ויבוא ויבדה דברי תהו כי מנעאפאליטאנוס נעלמו המורדים וראשי המורדים ומעשי המורדים, ואגריפא הוא ידע את כל זה.
אבל הלא הדברים מפורשים שלא ידע אנריפא דבר מהמרידה יותר מאתנו. וכאשר הרימו העם קולם בכח ננד אגריפא לאמר "כי לא ירצו להתקומם נגד הרומיים״, אז לא ידע גם אגריפא מה להשיבם כי אם זאת "כי עדיין לא שלמו מותר המסים, ולא שבו עוד לבנות האולמים אשר הרסו ביום הרג רב של פלארוס להנצל מרכבו ופרשיו".
ושני הדברים הלא היו ידועים לכל וגם השר הרומי נעאפאליטאנוס ראה את האולמים ההרוסים וידע את דבר המסים בהכרח. והחוקרים האלה הורגלו כל כך בגבובי דברים עד כי לא ראה גרעץ כי דברי יאזעפוס מפורשים שם II, 17, 1כי לא לבד לפני בוא נעאפאליטאנוס כי אם שגם אחרי הלכו וגם אחרי אשר גורש אגריפא, לא עלה על דעת בני ישראל לבטל את המסים ולהרים יד נגד הרומיים, ויאזעפוס יאמר שם:
"אז שלחו לאגריפא כי יעזוב את ירושלים ואחדים גם העיזו לזרוק עליו אבנים ואז ראה אגריפא וכו׳ וישלח את הממונים עם נכבדי היהודים (נכבדי אגריפא) לקיסרין אל פלארוס למען יבחר מהם את גובי המסים בארץ והוא שב לארצו וכו׳.״
כי כן הדבר כי לא היה אז כל מרידה וכל הדברים הלכו דרכם בכל הנוגע להרומיים באין מחסור דבר. ואך בטעות חשב גרעץ כי נעאפאליטאנוס ראה את ירושלים בעינים עצומות ולא ראה את דברי יאזעפוס המפורשים אשר יאמר עליו:
"ואחרי אשר גם ראה נעאפאליטאנוס ומצא דברים מוכיחים וראיות ברורות כי כל חפץ בני ישראל בשלום עם ממשלת רומא, הלך לחצר בית המקדש (מקום האולמים ההרוסים) ויאסוף שם את כל העם וישבח אותם ויודה להם על רוחם הנאמן עם הרומיים."
וכל הדברים ברורים והולכים ומבררים לנו הדבר כמו שהוא, כי לא היה אז אצל בני ישראל כל מחשבת מרד נגד הרומיים, ולא היו אז עוד לא ראשי המורדים ולא מורדים כל עיקר.
ורק אגריפא וכל האבירים הרודים על ידו בראותם כי ראשי העם וכל העם כלו החלו להשתדל למצוא הדרך לצאת מתחת עול סבלם אשר כשלו תחתיו ולהשיב הסדרים בארץ אשר נהרסו לגמרי ותמלא הארץ חמס ושוד וכל חוקי משפט נתבטלו, הרימו קול זוועות בירושלים, ויגידו אל הרומיים ויגרו בם גם את הנציב כי בהרומיים הם מורדים.
ויאזעפוס עצמו ,איזה שורות לפני זה אשר יספר ממה שנשלח נעאפאליטאנוס לירושלים יאמר שם II, 16, 1:
״פלארוס בחר לו עתה דרך חדשה איך להביא מלחמה ויכתוב מכתב אל קעסטיוס אשר בו יאשים בשקר את היהודים כי ירצו למרוד בהרומיים וכו׳, וכאשר התישב קעסטיוס עם שרי החיל מה לעשות, יעצו אחדים וכו׳, אבל הוא עצמו מצא לטוב לשלוח את אחד מאוהביו לחקור ולדרוש על כל מעמד הדברים שם ולדעת גם את הרוח השורר בזה אצל היהודים ולהודיע דברים ברורים שיש לסמוך עליהם, והדבר הזה מסר לאחד הטריבונען שלו נעאפאליטאנוס."
ומבואר כי יאזעפוס עצמו בהלכו לתומו יאמר גם הוא על הרגע ההוא כי אך בשקר הוציאו אז דבתם רעה (פלארוס ואגריפא) עליהם לאמר כי חשבו מחשבת מרד בהרומיים.
והנה בא נעאפאליטאנוס, והוא שלוח קשה מראש הממשלה שם מהגמון סוריא לגלות כל צפון בישראל, ואחרי החקירה והדרישה ואחרי דברים מוכיחים וראיות ברורות נודע לו כי שלמים הם בני ישראל עם הרומיים עד כי גם יאסוף את כל העם ויודה להם על יושר דרכם עם ממשלת רומא.
ונם אגריפא בכל חפצו הטוב לבדות עליהם שקר אין לו מה לאמר כי אם הדברים הגלויים וידועים את אשר ראה וידע גם השר הרומי. והאם יכול להיות לנו דברים יותר ברורים ומעשים יותר פתוחים, כי לא הי׳ אז כל צל של מרידה ורק הנציב ואגריפא והכהנים הגדולים האבירים הם יחד השתדלו להוציא דבתם רעה בפני הרומיים לטובתם ולהנאתם, למען יכריעו הרומיים את כל העם תחתם.
ורק מגבבי דברים בדברי הימים היו יכולים לטעות אחרי סגנון דברי יאזעפוס אשר כתב לטובתו וטובת אוהביו מבלי לראות הדברים הברורים אשר נמצאו בתוך דברי יאזעפוס עצמו והמון מעשים אשר באו שם המבררים את הכל.
הערות
הערה (ז): כל דברי יאזעפום בדבר המלחמה הנם כאלו אגריפא והאבירים ידברו עמנו, כי כל ימי המלחמה היתה בריתו אתם, וכל מה שעשה הי׳ רק לטובתם. ובספרו Vita LXVיביא יאזעפוס עדותו של אגריפא על דבריו, ותודתו על זה. ובכרך הקודם יבואר לנו בדברים היותר ברורים כי מעולם לא נשלח יאזעפוס מהעם לארץ הגליל, כי אם שעל ידי ערמה ומרמה בא לשם על ידי מפלגת אגריפא להונות את הגליליים ולהיות לעזר לאגריפא.
וכל פרטי דברי יאזעפוס מלפני ימי המלחמה ותוך ימי המלחמה יבוארו על אפנם שם על פי מקומות רבות מדברי יאזעפוס עצמו אשר ככל דרכם של בדאים שכח שם לשום על פניו מסוה, ומקומות רבות אשר אף ששנה שם הסגנון לא הי׳ יכול לשנות פני הדברים, ומקומות רבות אשר פלטה קולמסו בהכרח מפני שהיו אז הדברים ידועים ומפורסמים לכל.