דורות הראשונים/כרך ג/חלק שני/פרק נג
ואחרי אשר נתברר מדברי סופר דברי הימים היחידי מהימים ההם דיא קאסיוס כי זה ודאי אשר ההתקוממות בבבל היתה בעיקרה מכל העמים היושבים שם, הנה דבר אין לנו עוד עם דברי הידועים אשר כל דבריהם הנם רק דברים קטועים וכבר הורקו מכלי אל כלי, וכל ענין דבריהם אינו דברי הימים כי אם עיקר הכל לאמר ״דידן נצח״ וכי היהודים הלכו מדחי אל דחי.
ואחרי אשר בתוך ההתקוממות הכללי בבבל נסחפו גם היהודים בהכרח, ובישבם על הספר בבבל סבלו מזה הרבה, הי׳ הדבר לפני הידועים לענין לענות בו כשמחים לאיד, ולמותר להאריך בביאור דבריהם.
אבל בהיות דברי ימי ישראל עלה כלו קמשונים כסו פניהם חרולים, ההכרח לפשט העקמימות גם שם.
כי אמנם כן אשר גם משם הדבר יוצא כן.
והנה בדברי הידועים יש לנו בזה רק דברי אייזעביוס, בהקירכענגעשיכטע ובהכראניק והדבר ידוע כי דבריו בהקירכעננעשיכטע עיקר בהיות דבריו שם מסודרים ובדרך סיפור, לא כן דבריו בהכראניק, אשר אינם כי אם דברים קטועים ושברים שברים, עד כי גם ההעתקות בלשון ארמענית לאטינית וסורית רחוקים זה מזה, בהיות הדברים חסרי הבנה וכל אחד הבינם על פי חפצו.
ובקירכענגעשיכטע IV, 2 יתחיל דבריו מכל זה יחד ויאמר:
״לימודי הכנסיה שלנו פרחו מיום אל יום ויצליחו ויתרחבו יותר ויותר, לעומת זה הלכו הדברים אצל היהודים תמס והאסונות רבו מיום אל יום״.
ואחרי אשר יספר שם דבר מצרים קירענע וקיפראס, אשר כבר נתבארו כל דבריו יאמר:
״ומפני כי ירא הקיסר, כי גם היהודים במעזאפאטאמיען יתנפלו גם הם על שכניהם היושבים שם כי על כן פקד על לוזיוס קוויעטוס להשמידם כלה מהמדינה הזאת והוא יצא עליהם והרג מספר רב מאד מהם ובעבור הצלחת מעשיו אלה עשה אותו הקיסר לנציב בארץ יהודה, כן יספרו זה בלשון זה עצמו גם סופרי דברי הימים ההם מהיונים״.
עין רואה כי אייזעביום וסופרי היונים אשר התפאר כי העתיק מהם לא ידעו דבר מאיזה התקוממות של היהודים בבבל נגד הקיסר.
ויהיו דבריהם רק זאת כי צוה הקיסר ללוזיוס קוויעטוס להשמידם מפני שהי׳ ירא כי יתנפלו על שכניהם.
ומזה עצמו הדבר מבואר גם מדבריו כי לא לבד אשר לא התקוממו נגד הקיסר כי אם שגם שכניהם היושבים עמהם לא התקוממו.
וכל דברי אייזעביוס מדברי סופרי היונים אשר יאמר אינם רק זה כי הי׳ ירא אולי יעשו כן להתנפל על שכניהם.
ואמנם כן כי טעמו של אייזעביוס מפי סופרי היונים הנהו צולע על ירכו, ורק שנאתם ליהודים היתה יכולה לשום בפיהם הדברים האלה.
שהרי זה ודאי כי בעת ההיא אם היו היהודים מתנפלים על שכניהם מהעמים לא הי׳ זה יכול להיות כי אם לטובת הקיסר והרומיים.
כי בשעה זו אשר נתגרשו הרומיים מכל המקומות אשר לכדו בבבל, הנה לא הי׳ יכול להיות דבר יותר טוב לפני הקיסר וחיל רומא כמלחמת האזרחים עצמם, להחליש את עצמם.
והאמת עד לעצמו כי לוזיוס קוויעטוס הרג שם הרבה יהודים בלכדו את נציבין עיר היהודים.
וכפי הנראה ראה אייזעביוס עצמו כי אין לדבריו שחר, ועל כן יצטדק ויאמר ״כן יספרו זה בלשון זה עצמו גם סופרי דברי הימים ההם מהיונים".
ובהכראניק ככר תיקן אייזעביוס את דבריו ולשונו ויאמר שם:
״וכאשר הכינו עצמם להתקוממות גם היהודים היושבים בין הנהרות (פרת וחדקל) צוה המושל (טראיאנוס) ללוזיוס קוויעטוס להשמידם מכל המחוז ההוא, וקוויעטוס העמיד את חילו בסדרי מלחמה ויהרוג הרבה אלפים מהיהודים".
והדברים האלה הנם כבר קרובים לענין הדברים כמו שהם.
וכן הדבר כי בין כל העמים אשר התקוממו אז בבבל נגד הקיסר אשר בא לרשת את ארצם היו גם היהודים, ולוזיוס קוויעטוס נלחם עם כולם וגם בנציבין עם היהודים, ובלכדו את העיר בודאי שנפלו הרבה יהודים.
וזה הם גם דברי ההעתק הסורי מדיאניסיוס טלמאהאר, אשר באהבתו הגדולה לישראל הוסיף על דברי אייזעביוס ויהיו דבריו: ״שנת שני אלפין ומאא ותלתין וחדא כד עבדין אסטסין יהודיא דבית נהרין פקד עליהון טרינוס ללוסיא קואטס דנדבא אנהון מן הופרכיא ואזדון קואטס ורבותא סגיאתא מנהון קטל איבנא דשוקא ובתא ואורחתא ושבילא וכל דוך מן שלדיהון מליא הות ולית דקבר".
והדברים אחת רק כי מתוך שמחתו ששמח הוסיף כי ההרוגים ההם היו בארחות ובשבילים ואין קובר.
וכל דברי כולם אחת, והגידו גם דבר אמת כי כן הדבר שגם בני ישראל התקוממו נגד הקיסר בבבל יהד עם כל העמים.
רק שהידועים דבר לא הי' להם עם ההתקוממות הכללית, להס הי' נדרש כדברי אייזעביוס בהקירכעננעשיכטע כי ״לימודי הכנסיה פרחו ולעומת זה אצל היהודים רבו האסונות״.
ועל כן במצאם כי גם היהודים סבלו אז מחיל הרומיים הודיעו רק את זה.
וידענו מדברי דיא קאסיוס כי כל כך הי׳ דבר היהודים רק טפל למעשי יתר העמים עד כי לא יזכיר את היהודים כלל בכל דבריו, כי אם רק את דבר מעשי התושבים האחרים.
וידענו מדבריו עוד יותר כי אף אשר בלכדו אז את ערי העמים סעלייקיא ועדעסא נתנם לבז ולמשיסה ואחר זה שרפם באש, הנה בלכדו את עיר היהודים נציבין לא עשה כל רעה לתושבי העיר, ואת העיר הראשה של היהודים שם נהרדעא גם לא לכד כל עיקר.
וידענו מדברי אייזעביוס כי כל כך הי׳ דבר ההתקוממות של היהודים רק טפל להתקוממות כל העמים שם עד כי אייזעביוס בכתבו הקירכעננעשיכטע וסופרי היונים אשר העתיק מהם לא יכלו לדעת כל טעם מדוע הרג שם לוזיוס קוויעטוס גם מהיהודים, ויבואו ויבדו טעם מעצמם כי הי׳ זה מפני כי הי׳ הקיסר ירא לבלי יתנפלו על שכניהם.
וכל הדברים ברורים ומבארים את עצמם.