דורות הראשונים/כרך ג/חלק שני/פרק מה
סוף ימי טראיאנוס ובני ישראל בכלל.
דברי ימי ישראל בימי קיסרי רומא מאחר החרבן עד סוף ימי טראיאנוס נוגעים בכללם את דברי ימי ישראל בארץ ישראל לבד.
לא כן בסוף ימי טראיאנוס, בימים ההם היתה אימה חשיכה במושבות בני ישראל הגדולים מצרים קירענא ואי קיפראס, ותגע גם בבבל ותך גלים גם בארץ ישראל, ובני ישראל הוצעו חללים למאות אלפים במדה נוראה מאד.
בכל ימי קיסרי רומא אחר החרבן אין לנו דבר מסופרי ישראל, ובכל הדברים מהמאורעות הכוללות אין לנו שם דברי סופרים בתור תולדות הימים כי אם דברי
סופרי היונים, שונאי ישראל יותר מכל עמי הקדם, ודברי הידועים, אשר לקחו כל דבריהם מתוך דברי סופרי היונים, וכשמחים לאיד ובהשתמשם בזה למטרתם הם הגדילו המדורה ויוסיפו דברים על פי דרכם הם.
ובכל זה אין לך דבר העומד בפני חקירה חפשית, חקירה לדעת הדברים כמו שהם, כי סוף סוף גם מבין משואות חרבות אפשר להוציא זהב ורב פנינים ולהציל שארית פליטת יסודי הדברים.
אבל לאסון בני ישראל נפלה חקירת דברי ימי ישראל בידי אדונים קשים חוקרי העמים מצד זה, וכתבנים טחי תפל מבני ישראל מצד זה.
כי על כל זאת יצאו כל פעם עם מראה בלהות, ופניהם לא הי׳ להם.
בימי ביתר אשר המרידה אז באה ברב ענין גם במקורי ישראל, פלפלו כל החוקרים האלה פלפולים גדולים מה היתה סיבת המרידה.
ובסוף ימי טראיאן, אשר אין זכר במקורי ישראל מכל מרידה, כי באמת לא היתה שם כל מרידה, וגם במקורי היונים והידועים לא בא הדבר לשם מרידה בהממשלה, שם בדו זה החוקרים האחרונים מעצמם.
ויהיו דבריהם כי נשתגעו אז היהודים וירצו לברוא ממשלה גדולה כוללת בכל העולם וישובבו משובה נצחת להדביר כל העמים תחתיהם ולתת אותם הדום לרגליהם.
והחכם גרעץ הלך בזה בדרך רחוק מאד עוד יותר מכל סופרי העמים ויכתוב דבריו ככל דברי אייזענמענגער אשר לקח הדבר הזה לחתות בהם אש וגפרית על ראש ישראל.
ועלינו לחקור לדעת את כל הדברים האלה מתוך חקירה חפשית להכיר פני הדברים כמו שהם להסיר משם את ערימות העפר ולהוציאם מתוך ההפכה.