דורות הראשונים/כרך א/פרק כא

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
פרק כא
→פרק כ	פרק כב←

‫הלל הבבלי ובבל בכלל‪.‬‬

‫ בדברי ימינו אשר לא הושם לב לחדור אל תוכם, עברה ובטלה לגמרי‬ ‫מעשה גדולה וכבירה כזאת, באין אומר ודברים, מדבר עצם המעשה כשהיא‬ ‫לעצמה‪.‬‬

‫וכותבי הדורות ודברי הימים בבואם לדבר על הלל הנשיא בארץ ישראל, ‫שכחו לגמרי להעיר על הדבר הגדול והנפלא הזה, מדבר הלל מבבל‪.‬‬ ‫ ולא שמו לב להכיר ערך הדבר הגדול והנפלא הזה בנוגע לדברי ימינו‬ ‫הנפלאים בכלל‪.‬‬

‫כי בא חכם עני מארץ בבל אשר לא הכירו ולא ידעו אותו בארץ ישראל‬ ‫לפני זה, ואשר המגידים והמראים עליו אמרו בלשונם "אדם אחד יש שעלה‬ ‫מבבל״ והנה ראו חכמי הדור והכירו מיד ערכו הגדול עד אשר מצאו בו משובב‬ ‫נתיבות ומנוהו לראש הדור‪.‬‬

‫כן הדבר כי מצד אחד נראה ונכיר מזה את ערך אבותינו הגדולים אז‬ ‫בארץ ישראל, ועד כמה התרוממו מעל לכל דרכי בני אדם, עד כי לא הביטו‬ ‫לא על כבודם הם, ‬בכל גדולת מעלתם אשר באמת היו גם הם גדולים מאד ככל‬ ‫אשר ידענו, ולא שמו לב לכבודה של ארץ ישראל לפי מושגינו אנחנו, וכאשר‬ ‫אך הכירו את גודל ערך האיש הבא מארץ מרחק, והנה שמו אותו עליהם לראש‪.‬‬

‫אבל אם זה יתן לנו ציור חי מחכמי התורה בארץ ישראל, עד כמה היתה‬ ‫אך תורת ד׳ אורם ואמתם‪.‬‬ ‫ הנה לעומת זה תורה לנו גם את הנוגע לכל פרשת דברי הימים ההם בכלל‬ ‫לדעת כי התורה היתה אז קנין העם כלו‪ ,‬ולא שבראו אותה איזה כת פרושים‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬

‫רגילים הם חוקרי העמים, והחוקרים האחרונים מבני ישראל ההולכים אך‬ ‫בדרכם, לצייר להם את האומה בימי הבית השני מתוך אותו מבט של ימי הבית‬ ‫הראשון, אשר אך ארץ ישראל כללה בתוכה את כל האומה בכללה, ‬וכי כל מה‬ ‫שקרה להעם בארץ ישראל קרה זה להאומה כולה, ‬ולכל נכסי האומה בכללה.‬ ‫ וילכו בדרכם למרחוק כל כך עד כי המעשים אשר קרו רק בארץ ישראל‬ ‫לא רחוק מימי הלל בראשית ימי החשמונאים ערך מאה שנה לפני ימי הלל,‬ ‫והמלחמות עם היונים, הסבו לדבריהם אשר כתבי הקדש שכבר נחתמו גם לפי‬ ‫‬‫ ‫דבריהם עוד בימי אנשי כנסת הגדולה, שבו עתה ונפוצו בימי המבוכות עד כי‬ ‫על ידי זה הי׳ הכרח לסידור חדש לכתבי הקדש בימי יוחנן הורקנוס סידור חדש‬ ‫אשר ארך שלשים שנה לפי חלומותיהם אשר חלמו‪.‬‬

‫ושכחו תבל ומלואה, ושכחו בחקירותיהם את דברי ימי ישראל בימים ההם, ‫כי ארץ ישראל היתה אז רק חלק מהאומה‪.‬‬

‫ויותר מכל זה שכחו לגמרי מדבר בבל, ‬אשר בכלל עמדה בכל ימי הבית‬ ‫השני לכל הפחות לא למטה מארץ ישראל, ובדברים רבים (אשר יבואר לפנינו)‬ ‫גם הרבה למעלה ממנה, ובני ישראל ישבו שם איש על יד אחיו בקבוצים גדולים, ‫ועירות רבות שחיו כולם מישראל לבדם, דבר אשר לבד ירושלים עצמה הי׳ יקר‬ ‫מאד גם בארץ ישראל בימי הבית השני‪.‬‬

‫וכל כך שכחו כל החוקרים החדשים את כל דבר האומה בכללה עד שציירו‬ ‫להם את כל יסודי המשנה לנולדו בירושלים אחרי ימי החשמונאים, וכל הדברים‬ ‫האלה בסגנונים שונים גם נאמרו מהם בקולי קולות עד כי תחרשנה אזנים‪.‬‬

‫ואמנם כי שמו פיהם בדבר אשר כל ידיעתם וחקירתם שם היתה רק מקופיה,‬ ‫וידיעה שטחית אשר אינה לא מעלה ולא מורידה ככל אשר יבואר בדברינו "יסוד‬ ‫המשנה ותקופת התנאים אחריה".‬‬

‫אבל גרם להם גם זאת כי לא השתדלו לכתוב את דברי ימי ישראל,‬ ‫להשקיף ולמצוא את כל דבר האומה בכללה, ויכתבו רק דברי ימי ישראל ביהודה, ‫או גם רק דברי ימי ישראל בעיר ירושלים‪.‬‬

‫וזולת עיר ירושלים לא רצו לדעת כי היו שם יהודים בכל אור תורה‬ ‫וישתדלו או להכחיש יהדותם, או לעשותם לאברים מדולדלים‪.‬‬

‫ותחת להרחיב את חוג דברי ימינו, ותחת להשתדל לכתוב דברי ימי ישראל‬ ‫נעשו תחת ידם דברי ימינו לדברי ימי ירושלים לבדה, וגם שם העבירו ממנה‬ ‫צורתה ובגדיה החמודות ויציגוה ערומה‪.‬‬ ‫ והנה לפנינו המאורע הגדול הזה מהלל הבבלי אשר באמת נאמר עליו‬ ‫מפורש "חזרה ונשתכחה עלה הלל מבבל ויסדה" (סוכה כ׳) ואשר אין ספק כי‬ ‫מגור אריות עלה הלל ולא ישב שם אל עקרבים, כי אם בתוך חבירים ותלמידים‬ ‫מקשיבים‪.‬‬

‫ואם כי הלל הי׳ בראשית ימיו גם בארץ ישראל ושמש שם בימים ההם‬ ‫גם את שמעיה ואבטליון‪.‬‬

‫זה הי׳ דרכם לשמש את כל ראשי הדור, ובפרט ראשי הסנהדרין בירושלים‬ ‫ראשי שלשלת הקבלה בירושלים‪.‬‬

‫ותכלית עליתו אז בפעם הראשונה היינו כארבעים שנה לפני אשר הי׳‬ ‫לנשיא זה מפורש בירושלמי פסחים רפ״ו‪.‬‬ ‫ על שלשה דברים עלה הלל מבבל טהור הוא יכול יפטר וילך לו ת״ל‬ ‫וטהרו הכהן אי וטהרו הכהן יכול אם אמר הכהן על טמא טהור יהא טהור ת"ל‬ ‫טהור וטהרו הכהן וכו׳ כתוב אחד אומר וזבחת פסח לד׳ אלקיך צאן ובקר וכתוב‬ ‫אחד אומר מן הכבשים ומן העזים תקחו הא כיצד צאן לפסח וכו׳ כתוב אחד‬ ‫אומר ששת ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר שבע‬ת ימים מצות וכו׳ ודרש‬ ‫והסכים ועלה וקיבל הלכה‪.‬‬ ‫‬‫ ‫והיינו שדרש וחקר הדברים מעצמו והסכים שענין הדברים הנם כך וכך, ‬‫אבל החלטת ספיקי תורה תלויה או בקבלה, או בבית דין הגדול, ‬וכאשר נקבצו לו הרבה ספיקי תורה "עלה וקבל הלכה״ (ועי׳ כל זה בח"ב עמוד ‪176‬). ‬ ‫ומזה עצמו מבואר שגם אז כבר הי׳ מגדולי הדור, וזה הי׳ כארבעים שנה‬ ‫לפני אשר הי׳ לנשיא, כמו שהוא בספרי בפרשת וזאת הברכה על הפסוק ומשה ‫בן מאה ועשרים שנה.‬

"‬זה אחד מארבעה וכו׳ הלל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושימש‬ ‫חכמים ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה."

‫ונם אם אין השנים מצומצמים אבל זה ודאי שהכונה לזמן קרוב לזה‪.‬‬

‫ומבואר שעליתו מבבל בפעם הראשונה (עי׳ דברינו בח"ב שם) הי׳ כארבעים‬ ‫שנה לפני הזמן שפרנס את ישראל, דהיינו כארבעים שנה לפני אשר נעשה לנשיא‪.‬‬

‫והי׳ אז כבר מגדולי חכמים, ‬ודרש והסכים ועלה וקבל הלכה‪.‬‬

‫ויש לנו במשנה דברים מפורשים מדבר רבותיו של הלל בבבל, ורק מפני‬ ‫שהי׳ חסר עד עתה כל הידיעה הזאת, נאמרו בה פירושים אשר אין האוזן יכולה‬ ‫לשומעם, ונשתומם למראה עינינו, אבל הדברים פשוטים ומבארים את עצמן, ואת‬ ‫הדבר בכללו‪.‬‬ ‫‬‫