דורות הראשונים/כרך א/פרק טו
ועלינו לבאר עוד את סוף דברי יאזעפוס בהמעשים הגדולים האלה מביטול הסנהדרין הכוללת, למען הפיץ אור על כל רוחב המאורע הגדול הזה, וגם כי מתוך סוף דבריו נסתבכו כל החוקרים החדשים עוד יותר.
הנה כל לשונו שם XIV, 5, 4הוא:
״אז השיב גאביניוס את הורקנוס לירושלים וימסור בידו את כל משמרת המקדש, (ויעש חדשה בארץ) ויחלק את הסנהדרין לחמשה, וישם את האחת בירושלים והאחת בגדרה, והשלישייה באמאטהוס, הרביעית ביריחו, והחמשית בצפורי בארץ הגליל. ככה אבדו היהודים את כסא ממלכתם ויהיו מעתה לממשלה אריסטאקראטית.״ וכל החוקרים החדשים כולם בחפצם להתאים את דברי יאזעפוס יחד ,לא מצאו הדרך כי אם לאמר אשר הורקנוס ואנטיפטר אשר עמדו לימין הרומיים בכל לבבם ובכל נפשם, ואשר גם בעזרתם נצחו הרומיים את אלכסנדר בן אריסטובלוס הודחו פתאום מהממשלה, ויהיו עתה ביהודה חמשה רעפובליקים.
ואחדים מסופרי העמים הלכו בדרך למרחוק כל כך עד שגם פלפלו למצוא מטבעות של הרעפובליקים האלה.
וכבר נתבאר לנו בפרק י"ב טעות כל הדברים האלה ,וכי מאז הושיב פאמפיוס את הורקנוס למושל ביהודה לא הוסר ממשמרתו, וימשול כ״ד שנים רצופים עד אשר בעזרת הפרתים מלך אנטיגנוס בן אריסטובלוס והורקנוס הובא בבלה.
אבל כל העוסקים בבירורי הדברים האלה לא ביארו לעצמם לא סידור דברי יאזעפוס בשני הפרקים האלה פרק 5ופרק 6אשר באו אחרי מעשי פאמפיוס ביהודה, וגם לא עמדו כלל על ענין דברי יאזעפוס ,ויוציאום מענינם וישיאום לדבר אחר. וראשונה עלינו להעיר כי ממש כאשר עשה יאזעפוס עם הורקנוס אשר הדברים אשר הי' לו לכתוב אחרי מעשי פאמפיוס בסוף פרק 4כתב אחרי מעשי גאביניוס בסוף פרק 5, ממש כן עשה גם עם אריסטובלוס.
כי הדברים עליו אשר הי׳ לו לאמר בסוף פרק 4אחרי מעשי פאמפיוס אשר הורידו מכסא מלכותו, יאמר בפרק 6, אחרי מעשי גאביניוס עמו, דהיינו שנים רבות אחר זה.
ואחרי אשר יספור ממעשי אלכסנדר בן אריסטובלוס כי ברח מגלותו ויבוא לארץ יהודה ויעש מלחמה גדולה עם הורקנוס, וכי בעזרת גאביניוס נצחו את אלכסנדר והורקנוס הושב למקומו.
יספור אחר זה כי אז ברח גם אריסטובלוס עצמו מרומא ויבוא אל ארץ יהודה, וכי גם עליו גברו הורקנוס ואנטיפטר בעזרת גאביניוס ולגיוני רומא.
יאמר שם פרק 6, 1:
"אז הובא אריסטובלוס שנית לרומא ושם שמו עליו משמר אחרי אשר הי׳ שלשה שנים וששה חדשים מלך וכהן גדול, ויהי איש טוב וחונן." אבל הלא זה שהי׳ אריסטובלוס מלך וכהן גדול שלשה שנים וששה חדשים לאי הי׳ זה לפני מה שהובא עתה שנית לרומא על ידי גאביניוס, כי אם לפני אשר הורד מכסאו על ידי פאמפיוס. אשר אז הסירו פאמפיוס מהיות עוד מלך וכהן גדול ויתן את הממשלה בידי הורקנוס.
ובבריחתו עתה מרומא לא לבד שהי׳ רק זמן קצר ביהודה כי אם שגם לירושלים לא בא, והי׳ רק במבצר אלכסנדריום ואחר זה שני ימים במבצר מאכערוס.
והדבר גם מפורש במקום אחר בדברי יאזעפוס שזה שהי׳ אריסטובלוס מלך וכהן גדול שלשה שנים ואיזה חדשים, זה הי' לפני אשר הורידו פאמפיוס בפעם הראשונה מכסאו.
ובאלטטי׳ XX, 10יאמר:
"אלכסנדרא אשת ינאי נתנה את המלוכה להורקנוס בנה הבכור, אבל אחרי מות אמם קרא עליו אריסטובלוס מלחמה וינצחהו ויקח מידו את הממשלה, ויהי אריסטובלוס למלך וכהן גדול, שלשה שנים ושלשה חדשים לימי מלכותו(ל״ד) בא פאמפיום לארץ יהודה וימגר לארץ כסאו וישלח את אריסטובלוס ובניו שבי לרומא."
ומבואר כי את אשר הי' לו ליאזעפוס לאמר בסוף פרק 4בדברו שם ממה שכבש פאמפיוס את ירושלים ויוריד את אריסטובלוס מכסאו וישלח אותו ואת בניו שבי לרומא. ובמקום הזה הי׳ צריך יאזעפוס לאמר דבריו "אחרי אשר הי' שלשה שנים וששה חדשים מלך וכהן גדול ויהי איש טוב וחונן."
תחת זה כתב זה בפרק 6אחרי אשר ברח מרומא ושב לארץ יהודה, ונפל שבי עוד הפעם ליד גאביניוס ונשלח שנית לרומא.
וכן ערבב יאזעפוס את סדר דבריו גם בזה.
כי בפרק 6אצל דבריו כי גאביניוס שלח את אריסטובלוס שנית שבי לרומא יאמר: "אבל לבניו נתן הסענאט חופשה על פי דברי גאביניוס אשר כתב להסענאט כי כן הבטיח לאמם אשת אריסטובלוס תחת מסירת המבצרים.״
והדברים האלה כשהם במקום הזה אין להם הבנה כלל, וכי מנין הי' עתה לאשת אריסטובלוס מבצרים למסור אותם לגאביניוס, והלא הורקנוס הי׳ אז המושל ביהודה, ואריסטובלוס אישה הוא עצמו בברחו עתה מרומא עוד לא הספיק ללכוד מבצרים, שהרי כן הנם דברי יאזעפוס עליו בפרק הזה מדבר כל מעשיו בברחו מרומא לאמר:
"בתוך כך הצליח בידי אריסטובלוס להמלט מרומא ויבוא לארץ יהודה, אבל כאשר אך התחיל לבצר מחדש את אלכסנדריום שלח גאביניוס נגדו את צבאותיו לגרשו משם ולקחת אותו שבי. מהיהודים התקבצו אל אריסטובלוס וכו׳ והרומיים נטו ידם עליהם וינצחום וכל העם אשר היו עמו נפוצו, רק הוא עם אלף אנשים נסו למאכערוס ויתחיל לבצר את המקום, אבל אחרי מלחמת שני ימים נפל שבי הוא ואנטיגנוס בנו אשר נס עמו מרומא וכו'."
ואיזה מבצרים היו יכולים להיות בידי אשתו עד שעשתה דבר גדול במסרה אותם לגאביניוס, והוא הבטיח לה לשלוח בניה חפשי תחת זה.
אבל דבריו אלה בפרק 6אחרי מרידת אריסטובלוס מוסבים על הנאמר לפני זה בפרק 5, 4במלחמת אלכסנדר בן אריסטובלוס עם הורקנוס וגאביניוס, הדברים אשר היו עוד לפני בריחת אריסטובלוס מרומא, ושם יאמר יאזעפוס:
"אחרי כל זה שב גאביניוס להמבצר אלכסנדריום ובעודו צר על המבצר הזה שלח אליו אלכסנדר לבקש לסלוח לו וימסור לידו את המבצרים הירקאני׳ ומאכערוס, ואחריהם גם אלכסנדריום, וגאביניום צוה להרוס את שלשת המבצרים האלה, וכאשר אם אלכסנדר אשר מפני שבעלה ובניה היו שבוים ברומא היתה באמנה עם הרומיים פנתה אז אל גאביניוס בבקשתיה מלא את הכל."
ויותר מזה נתפרש הדבר בדברי יאזעפוס במלחמות היהודים I, 8, 5אשר יאמר שם:
"מיד אחר זה שב גאביניוס להמבצר אלכסנדריום וכו' אז שלח אליו אלכסנדר לבקש סליחתו וימסור בידו את המבצרים הירקאני׳ ומאכערוס וזמן קצר אחר זה גם את אלכסנרריום עצמה ,את כל המבצרים האלה צוה גאביניוס לנתוץ ולהרוס כחפץ אם אלכסנדר אשר באה אליו להטות לבבו לטובה אל בעלה ובניה השבוים ברומא."
והמבצרים האלה אשר נמסרו אז מבנה אלכסנדר, והיא בבואה לבקש על בניה, יעצה ובקשה להרסם לבלי יהיו עוד מקום למרד, מסירת המבצרים האלה מבנה קרא גאביניוס לפני הסענאט על שמה, וכי תחת זה הבטיח לה להוציא לחפשי את בניה השבוים ברומא.
אבל הנה כל זה הלא הי׳ לפני ימי מרידת אריסטובלוס, וכדברי יאזעפוס בזה עצמו כי בקשה על בניה ובעלה השבוים ברומא, ואשר דבר בריחת אריסטובלוס מרומא הי׳ אחר זה וכמו שיספור זה יאזעפוס בפרק הבא ויתחיל שם דבריו ויאמר:
"בתוך זה הצליח אריסטובלוס לברוח מרומא ולבוא לארץ יהודה, אבל כאשר אך התחיל להקים ולבצר מחדש את מבצר אלכסנדריום אשר זה מקרוב נהרס שלח גאביניוס וכו׳." וזה שהמבצר הזה נהרס זה מקרוב, היינו את אשר נהרס על ידי גאביניוס אחרי אשר מסר לו אלכסנדר המבצר על פי אמו.
ובמלחמת היהודים I, 8, 6יאמר יאזעפוס:
"לא רחוק אחרי זה (אחרי כל מעשי אלכסנדר) קם שאון חדש על ידי אריסטובלוס אשר ברח מרומא וכו׳."
והנה הי׳ כל זה אחרי כל גמר מרידת אלכסנדר ואחרי אשר כבר נהרסו המבצרים אשר נמסרו ונהרסו על פי אמו.
ובכל זה יכתוב יאזעפוס אחרי תום כל מרידת אריסטובלוס:
"אריסטובלוס נפל שבי ויובא לפני גאביניוס והוא שלחו שנית לרומא אבל לבניו נתן הסענאט חופשה על פי דברי גאביניוס אשר כתב להסענאט כי כן הבטיח לאמם אשת אריסטובלוס תחת מסירת המבצרים."
אף שזה ודאי שזה הי׳ הרבה לפני זה, היינו מיד אחרי מרידת אלכסנדר, אשר כל זה מקומו בפרק 5, ולא בפרק 6.
וממש ככל אשר עשה יאזעפוס אצל אריסטובלוס כי הדברים אשר הי׳ לו לאמר בסוף פרק 4כאשר הורד מכסאו על ידי פאמפיוס, כתב בפרק 6כאשר שולח שנית לרומא על ידי גאביניוס "אז הובא אריסטובלוס שנית לרומא ושם שמו עליו משמר, אחרי אשר הי׳ שלשה שנים וששה חדשים מלך וכהן גדול ויהי איש טוב וחונן."
ממש כן עשה גם עם הורקנוס והדברים אשר הי׳ לו לאמר בסוף פרק 4 אצל מעשי פאמפיוס, כתב בסוף פרק 5אצל גאביניוס אשר אחרי מרידת אלכסנדר השיבו לממשלתו לא בתור מלך כי אם בתור כהן גדול מושל עוצר בעם, ויאמר:
"ככה אבדו היהודים את כסא ממלכתם, ויהי להם מעתה ממשלה אריסטא־ קראטית."
ואמנם כי עוד יותר מזה שהדברים אצל הורקנוס, מצד אחד גם מקומם הראוי הוא בסוף פרק ,5ונמשך גם יחד עם דבר ביטול הסנהדרין הכללית.
ונבאר זה בהיות כל זה דבר גדול מאד להבנת המעשים בכלל ולענין דברינו במקום הזה בפרט. כי הנה לפנינו בדברינו על הבית דין הגדול יבואר לנו כי יאזעפוס בכתבו דבריו לעמים אשר אין להם מושג כלל מהתורה ולא מדרכי התורה, וסדרי חכמי התורה, וסנהדרין של חכמי ההוראה, מנהיגי הדור, חפש איזה דימוי רחוק משם אשר יקראו לזה הם בלשונם ויקרא הדבר כן, ועל כן באמת יתפוש כל פעם לשון אחר. והנה באלטטי׳ XI, 4, 8אשר ידבר שם על אופן הממשלה מראשית ימי הבית השני עד ימי החשמונאים יאמר:
noXvteia txQiOToxQuuxt השטטאטספערפאססונג הי׳ אצלם משותפת ^) dhyctQxfaוהיינו teilsאליגארכיש teilsאריסטאקראטיש כמו שגם העתיקו לתומם מעתיקי יאזעפוס) כי הכהנים הגדולים עמדו בראש הממשלה עד אשר באו החשמונאים ויהיו למלכים.״
והנה לא הוצרך לבאר מדוע יאמר teils oligarchischלפי שדבר ההנהגה הפנימית על ידי הסנהדרין הי׳ דבר רשמי מאד וידוע, אבל דבר הכהנים הגדולים עד ימי החשמונאים הי׳ העיקר רק בנוגע לחוץ היינו כי הם עמדו מול לעם עם הממשלה מבחוץ בימי מלכי סוריא ומצרים בימים אשר בני יהודה היו תהת ממשלתם (ועי׳ כל זה בדברינו על הבית דין הגדול).
ובאמת יותר מדויקים בזה המה דברי יאזעפוס על זה עצמו באלטטי׳ XX, 10אשר גם שם יחשוב אופן הממשלה עד החשמונאים ויאמר:
"אז נתנה משרת הכהונה הגדולה ליהושע בן יהוצדק והוא ובניו אחריו חמשה עשר דורות עד ימי אנטיוכס אייפאטאר היו ראשי הממשלה הדעמאקראטית."
והנה יקרא זה עצמו ממשלה דעמאקראטית, והוא לפי שעיקר הממשלה בפנים הארץ היתה כולה רק בידי הסנהדרין, רק שמלכי עמים, מלכי סוריא ומצרים הם הכירו לעומד בראש הממשלה את הכהן הגדול לכל דבר המסים והארנוניות, וכל משאם ומתנם הי׳ עם הכהן הגדול.
ועל כן יקרא זה ממשלה דעמאקראטית לפי שכל ההנהגה בפנים היתה תחת יד הסנהדרין הכללית.
ולכן נראה כי בפרק הזה עצמו שם XX, 10להלן מאחרי ימי הורדוס, היינו בזמן הרומיים אשר מאז בטל גאביניוס את הסנהדרין הכללית לא נתנו הרומיים להקים זה מחדש אפיציעלל יאמר:
"אחרי מות הורדוס וארכילאוס בנו הי׳ ממשלת המדינה ממשלה אריסטא־ קראטית והנהגת העם נתנה בידי הכהן הגדול."
והנה לנו בפרק אחד הדבר הזה עצמו שהכהן הגדול עמד בראש ההנהגה ובכל זה עד ימי החשמונאים יקרא זה ממשלה דעמאקראטית, ואחרי מות הורדוס יקרא זה ממשלה אריסטאקראטית.
והדבר מבואר מעצמו שלפני ימי החשמונאים היתה שם סנהדרין כולל אשר עיקר ההנהגה במדינה היתה תחת ידם, על כן יחשוב זה בצדק ממשלה דעמא־ קראטית. לא כן אחרי מות הורדוס וארכילאוס אשר הסנהדרין הכללית מחכמי התורה לא משלו אז אפיציעלל כל עיקר, וההנהגה לקחו בידם הכהנים הגדולים וחבר אבירים עמהם ככל אשר יבואר לפנינו בדברינו על הימים שלפני החורבן, אז יקרא זה עצמו ממשלה אריסטאקראטית.
ועל כן גם שם XIV, 5, 4אשר אחרי כי נתבטל כסא המלוכה בישראל נתבטלה עתה על ידי גאביניוס גם הסנהדרין הכללית, ונשארה רק ההנהגה בידי הורקנוס יאמר יאזעפוס:
"ככה אבדו היהודים את כסא ממלכתם ויהי להם מעתה ממשלה אריסטא־ קראטית.״
ואם שם באלטטי׳ XI, 4, 8יאמר:
"השטאטספערפאססונג הי׳ אצלם גם אריסטאקראטיש גם אליגארכיש בי הכהנים הגדולים עמדו בראש הממשלה עד אשר באו החשמונאים ויהיו למלכים."
עתה אשר לוקח מהחשמונאים כסא המלוכה, וגם בטלה הסנהדרין הכללית אשר יקרא יאזעפוס שם אליגארכיש, הנה נשאר רק זה לבד ממשלה אריסטא־ קראטית וכל דברי יאזעפוס ברורים ומפורשים מעצמם.
ועלינו להעיר עוד על דבר גדול אשר לא הרגישו בו כל החוקרים כולם.
והוא שעוד הרבה לפני זה בימי מריבת האחים ומלחמתם יחד, כבר הרגישו העם כי גם הורקנוס ויועציו וגם אריסטובלוס ויועציו ישאו נפשם לבטל את הסנהדרין כאשר אך תשקע הריב והמלוכה תהי׳ נכונה בידי אחד מהם.
ובדברי יאזעפוס אלטטי׳ XIV, 3, 2אשר יספור כי הורקנוס ואריסטובלוס הציעו משפטם ודינם לפני פאמפיוס ,יאמר שבאו שם גם שלוחי העם, ולשונו הוא:
"העם אשר כבר קצה נפשם בבית המלוכה הגידו גם הם דבריהם כי אצלם נהוג מהימים הראשונים לשמוע בקול הכהן הגדול המכהן בשם ד׳, אבל האחים האלה גם שניהם בני הכהנים מגמתם וחפצם לשנות אופני הממשלה ולימד אופן ממשלה אשר תעשה את העם לעבדים."
ויאזעפוס אשר על כל דבריו בענין הגדול הזה שם מסוה, הליט גם דבריו אלה הגדולים מאד ורחבים, בתוך דברים קצרים ומשונים. והדבר ידוע כי גם שני האחים האלה היו גם הם כל אחד בשעתו לכהנים גדולים אפיציעללים.
ועל כן הנה ישארו דברי שלוחי העם רק זאת כי שני האחים ירצו לשנות את סדרי הממשלה ולחדש אופן ממשלה חדשה eig alXrjv fietccyeiv dgxrjv to J ^ vog
אבל איזה מסדרי הממשלה הקבועים רצו הם לשנות, ומה היו דבר השינוים האלה זה יחסר לנו בדברי יאזעפוס במקום הזה.
והנה הדבר מפורש לפנינו כי לאחר איזה שנים אחר זה, כאשר התחזקו אנטיפטר והורקנוס ויהיו כבר בטוחים בטוב לבב הרומיים אליהם, אז הפיקו חפצם ובעזרת גאביניוס שנו באמת את סדרי הממשלה.
ומזה נוכל להבין ולדעת כי כבר הי׳ זה במחשבתם לפני זה, ולא ביום אחד יולד דבר גדול כזה, והעם כבר הרגישו בזה ויראו מזה.
וענין הדבר הוא כי כידוע הנה בימי אלכסנדרא אם הורקנוס ואריסטובלוס שבו כל הסדרים הישנים למקומם, ודבר הסנהדרין הכוללת נתחזק ושב לכל סדרו מהימים הראשונים ,עד שיאזעפוס שם אלטטי׳ XIII, 16, 2מפי הצדוקים יאמר כי לא המלכה מלכה אז בארץ כי אם ראשי הפרושים (הסנהדרין) וככל אשר יבואר כל זה לפנינו בדברינו על הצדוקים, ובדברינו על הבית דין הגדול.
אבל הורקנוס ואריסטובלוס הלכו בדרכי אלכסנדר ינאי אביהם, ולא בדרכי אמם, אריסטובלוס הי׳ לראש הצדוקים והורקנוס התחבר עם תקיפי האדומים שונאי ישראל, ולהם הי׳ דבר הסנהדרין מראשי התורה לקוץ בעיניהם ככל אשר רדפם גם אלכסנדר ינאי אביהם.
ועל כן כאשר מלכו אחר זה אחרי אמם, הורקנוס ואריסטובלוס, ורבו על דבר כסא המלוכה ידעו כל העם היטב, כי אם רק יתחזק האחד מהם, ולא ירא רע עוד, אז יהי׳ ראשית דרכם לבטל את כח הסנהדרין הכוללת והנהגתם במדינה.
ופחדם ומוראם בא באמת כי כאשר שב הורקנוס והתחזק על ידי גאביניוס אז פעלו עליו אנטיפטר והורקנוס כי הוא בידו החזקה יעשה זה וישנה את סדרי הארץ ויבטל את הסנהדרין הכוללת.
וככל סדרי יאזעפוס בשני הפרקים האלה באלטטי' XIV, 5ופרק 6שכבר נתבאר אף כן עשה גם בזה.
כי אחרי הנצחון על אלכסנדר יאמר שם 6, 4 אז עשה גאביניוס סדרים בירושלים ככל אשר מצא אנטיפטר לטוב."
ואם בזה יאמר יאזעפוס סתם סדרים הנה במלחמות היהודים I, 8, 7מזה עצמו מפורש שהכונה על סדרי הממשלה (הפערפאססונג) ויאמר שם:
"גאביניוס נסע אז לירושלים ויסדר את הפערפאססונג rroXirffavכרצון אנטיפטר."
וזה ממש הוא כן לשונו של יאזעפוס במלחמת היהודים שם 8, 5על ביטול הסנהדרין הכללית ויאמר שם:
"אז הביא גאביניוס את הורקנוס לירושלים ויתן בידו את משמרת המקדש וישנה את הפערפאססונג (ל"ה) ,xn^fm uto T7V aXXtjv TToknefar
ומבואר ומפורש בדברי יאזעפוס כי עשה זה גאביניוס על פי בקשת וחפץ אנטיפטר. והוא גם הדבר אשר כבר נתבאר כי כבר ראו ראשי העם את הרעה הזאת איזה שנים לפני זה כי אנטיפטר והורקנוס ירצו לשנות את אופן סדרי הממשלה.
ומבטם החודר קלע אל המטרה, וכאשר אך ראו אנטיפטר והורקנוס כי יכלו לסמוך על היד החזקה של הרומיים, פעלו אצל גאביניוס כי הוא יעשה כן. ואחרי כל מה שנתבאר לנו נוכל לשוב ולהעמיד את כל סדרי המעשים והדורות מהימים ההם.
הערות
הערה (ל״ד): שם יאמר יאזעפוס שלשה שנים וששה חדשים וכאן יאמר שלשה שנים ושלשה חדשים.
אבל דבריו הפעם מחזיקים כי כאן XX, 10יחשוב רק עד הזמן אשר בא פאמפיוס לארץ יהודה, כמו שיאמר שלשה שנים ושלשה חדשים לימי מלכותו בא פאמפיוס לארץ יהודה.
ושלשה חדשים ארכו הדברים עם פאמפיוס ומצור ירושלים, ועל כן עד אשר נכבשה ירושלים לפני פאמפיוס הנה ארכו ימי מלכותו שלשה שנים וששה חדשים, ודע דברי יאזעפוס שם XIV, 6.
הערה (ל"ה): רק שבמלחמת היהודים אשר כידוע קרא טיטוס את דבריו שנה הסגנון לטוב, כי הי׳ בזה טובת העם כי חשובי המקומות בהחמשה פלכים עמדו בראשם, ועל ידי זה יצאו לו הדברים מהיפוך אל היפוך ותחת אשר באלטטי׳ יסיים על זה ״ככה אבדו היהודים" יסיים על זה במלחמות היהודים ״ככה שמחו היהודים" ויוציא את הדברים מענינם לענין אחר ככל טבע הדברים כאשר ירצה איש להחניף לאחרים ולעשות מאסון העם ואבידתם טובתם ושמחתם.
וכבר הערנו כי דבר אין לנו עם סגנון דברי יאזעפוס אשר השתנה פניו ככרום, כל דברינו צריכים להיות רק עם יסוד המעשה עצמה, אפס זולתה.
ובמקום הזה הנה גם דבריו מפורשים באלטטי׳ וככל אשר כבר נתבאר, ודבריו שם מכוינים לענינם.