דברים רבה ז ח
ח. [ עריכה ]
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" הלכה אדם מישראל שעמד לקרות בתורה מהו שיהא מותר לו לקרות פחות מג' פסוקים כך שנו חכמים הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים לימדונו רבותינו למה התקינו שלא יפחות משלשה פסוקים כנגד אברהם יצחק ויעקב. ד"א דבר אחר - פירוש נוסף כנגד משה אהרן ומרים שניתנה תורה על ידיהן א"ר הושעיא ראה הפחות בימי משה מה שלא ראה יחזקאל גדול בנביאים בני אדם שדברה עמהם שכינה פנים בפנים שנאמר (דברים ה, ד): "פנים בפנים דבר ה' עמכם וגו'".
א"ר שמעון בן יוחאי מנין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא היתה השכינה נגלית עליהן דכתיב (שמות יט, יא): "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני".
מעשה ברבי שהיה דורש בבית המדרש הגדול וכשהיה מבקש ליכנס לדרוש היה אומר ראו אם נתכנסו כל הקהל ומהיכן אתה למד ממתן תורה מנין שנאמר (דברים ד, ד): "בֶּאֱמֹר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף רבנן אמרי את מוצא כשנתן הקב"ה למשה את התורה בקריאה נתנה לו מנין שנאמר (שמות יט, כ): "ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה". אף משה רבינו כשבא לשנות את התורה לישראל אמר להם כשם שקיבלתי את התורה בקריאה כך אני מוסר לבניו בקרייה מנין ממה שכתוב בענין "ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם":