דברים רבה ו א
א. [ עריכה ]
"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ".
הלכה: תינוק שנולד כשהוא מהול, מהו שיהא מותר למול אותו?
- כך שנו חכמים: תינוק שנולד מהול, צריך להטיף ממנו דם ברית, מפני בריתו של אברהם. ומנין אתה למד? מן התורה, שנאמר (בראשית יז, יג): "הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ".
- ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "הִמּוֹל יִמּוֹל" אל תהי קורא בו אלא שתי מילות, מילה ופריעה.
- רבי לוי אמר "הִמּוֹל יִמּוֹל" מכאן למוהל צריך שיהא מהול דכתיב "הִמּוֹל יִמּוֹל".
- אמר ר' יודן בן פזי מה כתיב בצפורה אשת משה (שמות ד, כו): "אָז אָמְרָה חֲתַן דַּמִּים וְגוֹ'" למילה אין כתיב כאן אלא "לַמּוּלֹת" שתי מילות מכאן למילה ומכאן לפריעה.
ולמה התינוק נימול לשמונה ימים? שנתן הקב"ה רחמים עליו, להמתין לו עד שיהא בו כחו. וכשם שרחמיו של הקב"ה על האדם, כך רחמיו על הבהמה. מנין?
- שנאמר (ויקרא כב, כז): "וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה וְגוֹ'".
- ולא עוד אלא שאמר הקב"ה (שם, כח) "אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד".
- וכשם שנתן הקב"ה רחמים על הבהמה כך נתמלא רחמים על העופות מנין שנאמר "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ":