דברים רבה א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · דברים רבה · א · ט · >>


ט.    [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אֵלֶּה הַדְּבָרִים" רבנין אמרין: אמר לו הקב"ה למשה: הואיל וקיבלו עליהן תוכחותיך צריך אתה לברכן. מיד חזר וברכן. מנין? שנאמר "ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה וְגוֹ'". ומנין שכל המקבל תוכחה זוכה לברכה? שכן שלמה מפרש (משלי כד, כה): "ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבא ברכת טוב" אמר הקב"ה לישראל: בעולם הזה הייתם מתברכין ע"י אחרים, לעתיד לבא אני אברך אתכם, שנאמר (תהלים סז, ב): "אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ וְגוֹ'".