גם אתה יכול/פרק ח

<< · גם אתה יכול · פרק ח · >>

פרק ח: מציאות לא מחליפים- אלא מתמודדים

ר' אלעזר בן פדת היה עני מאוד. הקיז דם ולא היה לו דבר לאכול. לקח שן של שום ושם בפיו. נחלש ליבו "ונרדם" (חלה מאוד) באו חכמים לבקר אותו, ראו אותו שהיה בוכה, וחייך ויצא לו ממצחו ניצוץ של אש. כאשר התעורר אמרו לו מדוע בכית וחייכת? אמר להם: הקב"ה היה יושב איתי, אמרתי לו (לקב"ה): עד מתי אצטער בעולם הזה? אמר לי. אלעזר בני, נוח לך שאהפוך את העולם מראשיתו? ואפשר שתיולד בשעה של מזונות. אמרתי לפניו: כל זאת ואפשר?! אמרתי לו: מה שחייתי יותר, או מה שאחיה יותר? אמר לי: מה שחיית. אמרתי לפניו: אם כן אינני רוצה. אמר לי: בשכר זאת שאמרת שאינך רוצה, אתן לך בעולם הבא שלושה עשר נהרות של שמן אפרסמון זך כמו הפרת והחידקל, שתתענג בהם. אמרתי לפניו: זה ולא יותר?! אמר לי: ולחבריך מה אתן? אמרתי לו: וכי אני בקשתי מאיש שאין לו? נתן לי מכה באצבעו במצחי, ואמר לי: אלעזר בני, חצי בך חצי בך.. (תענית כ"ה ע"א)

א. מי הם בניו של הקב"ה

ר' אלעזר בן פדת היה עני מאוד. הקיז דם ולא היה לו דבר לאכול. לקח שן של שום ושם בפיו. נחלש ליבו "ונרדם" (חלה מאוד) באו חכמים לבקר אותו ראו אותו שהיה בוכה, וחייך ויצא לו ממצחו ניצוץ של אש. כאשר התעורר אמרו לו מדוע בכית, וחייכת? אמר להם: הקב"ה היה יושב איתי אמרתי לו (לקב"ה): עד מתי אצטער בעולם הזה?

האגדה פותחת במצבו הדחוק של ר' אלעזר בן פדת. הוא עני מאוד וביתו ריקם. פעם אחת הוא עשה הקזת דם, אולם לא היה לו מאומה לאכול. לאחר הקזת דם יש צורך לאכול כדי להבריא את הגוף. והנה לאלעזר לא היה כלום בבית חוץ משן של שום... בגלל תחושת הרעב הקשה, ובגלל הצורך להכניס לפה משהו, נאלץ ר' אלעזר להכניס לתוך פיו שן של שום. בעקבות זאת ר' אלעזר חלה מאוד. חכמים באו אליו לקיים מצוות ביקור חולים. במהלך הביקור הם שמו לב שר' אלעזר בכה, חייך ולאחר מכן יצא לו ממצחו ניצוץ של אש. לכשהתעורר, שאלו אותו חכמים לפשר הבכי והצחוק. תשובתו של ר' אלעזר היא עיקרה של האגדה. ר' אלעזר ענה לחכמים כי הקב"ה ישב אתו, כלומר גם הקב"ה בא לביקור חולים. בעקבות ביקור זה התנהל דו שיח בין ר' אלעזר לבין הקב"ה. ר' אלעזר ניצל את ההזדמנות שהקב"ה נמצא אתו, וביקש ממנו לצאת ממעגל העוני. ר' אלעזר העלה את בקשתו בצורה של שאלה: "עד מתי אצטער בעולם הזה?". הקב"ה אף הוא ענה לר' אלעזר בשאלה: "אלעזר בני, נוח לך שאהפוך את העולם מראשיתו, ואפשר שתיולד בשעה של מזונות?" הקב"ה לא ענה בחיוב לבקשת ר' אלעזר, אך גם לא בשלילה. "הכדור" נשאר בידיים של ר' אלעזר. האם הוא יבקש שהקב"ה יהפוך את העולם מראשיתו? לפני המשך הדו שיח נעצור ונתייחס לעצם קיומו של הדו שיח. מתברר שהאגדה מדגישה את היחס האבאי של הקב"ה כלפי ר' אלעזר, וזאת בשלושה אופנים: 1. הקב"ה בא לר' אלעזר בעת חוליו, אין זאת כי אם ר' אלעזר אהובו של מקום. 2. הקב"ה פונה אליו בכינוי "בני". 3. הקב"ה מנהל עם ר' אלעזר דו שיח. עצם קיום הדו שיח מעיד על הקרבה של הקב"ה לר' אלעזר, ואפילו אם הקב"ה אינו נענה לבקשתו.

ב. אם אתה משמח את הארבעה שלי...

התורה מצווה לשמוח בחגים. מצוות השמחה מוזכרת גם בחג השבועות וגם בחג הסוכות. בשתי הפעמים התורה מצווה לשמוח עם הזולת: "ושמחת לפני ה' אלקיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה"1. רש"י בביאורו את הפסוק מחלק את האנשים שמצוה עלינו לשמח לשתי קבוצות. קבוצה ראשונה- ארבעה השייכים לבעל הבית: "...בנך בתך ועבדך ואמתך". מאידך קבוצה שניה- והם העניים הזקוקים לעזרה: הלוי הגר היתום והאלמנה. ממשיך רש"י וכותב: הקב"ה אומר לאדם המקיים את מצוות החג ואת מצוות השמחה: "אם אתה משמח את הארבעה שלי, אני משמח את הארבעה שלך". כלומר, הקב"ה קורא לעניים ולחלשים- "הארבעה שלי". אם כך לא פלא שהקב"ה קורא לר' אלעזר בן פדת: "בני". כי העניים הם הם בניו של הקב"ה, ור' אלעזר עני מאוד.

ג. "נוח לך שאהפוך את העולם מראשיתו?"

אמר לי: אלעזר בני נוח לך שאהפוך את העולם מראשיתו?

ואפשר שתיולד בשעה של מזונות.

הקב"ה עונה לר' אלעזר, שכדי לשנות את מצבו למזל של מזונות, צריך להפוך את העולם מראשיתו, ולברוא עולם חדש. כידוע, האדם נקרא "עולם". ולכן יש להבין את תשובת הקב"ה כך: אי אפשר לשנות את מזלו של האדם במהלך חייו. אם רוצים לעשות כן, יש רק דרך אחת, שהאדם ימות ויולד מחדש. וגם אז, או כן או לא. רק אפשר שישתנה המזל מעוני למזל מזונות.

לפי אגדה זו, האדם נולד עם מזל מסויים, וזה ילווה אותו כל ימיו. הדרך היחידה לשנות את המזל היא להפוך הכל מהתחלה. כלומר, להיוולד מחדש.

לסיכום, הקב"ה אינו מבטיח לר' אלעזר לשנות את מצבו ממצב של עוני למזל של מזונות. גם אם יהפך העולם מראשיתו ור' אלעזר יולד מחדש, גם אז רק אולי ר' אלעזר יולד במזל של מזונות.

תשובה זו של הקב"ה אומרת דורשני. מחד הקב"ה אוהב את ר' אלעזר, כפי שאמרנו לעיל. מאידך הקב"ה כל יכול. אם כן מדוע הוא אינו מעניק לבנו אהובו את אשר ביקש?! התמיהה כפולה על רקע בקשתו הצנועה של ר' אלעזר. מה הוא ביקש בסך הכל, שיפסיק לסבול מהרעב: קצת מזונות, פרנסה סבירה. ואפילו הכי, הקב"ה אינו נענה לבקשתו.

ד. נסתרות דרכי ה'

תשובה זו של הקב"ה יותר ממה שהיא מגלה היא מסתירה. בבחינת מגלה טפח ומסתיר שניים. אחרי התשובה אנו מבינים פחות ממה שהבנו לפני התשובה. וכי כל גורלו של אדם תלוי במזל?! הרי למדנו שצריך להשתדל, ויש תמיד משמעות להשתדלות עבור הפרנסה. יתר על כן חונכנו על ברכי התפילות, ועל כוח התפילה, שזו הדרך לקרוע את גזר הדין. כל תפילה הינה מפגש עם הקב"ה, ואנו ממשיכים להתפלל ולבקש על הפרנסה ועל כל צרכינו. והנה מתקיים מפגש ישיר עם הקב"ה, ר' אלעזר מבקש על הפרנסה ולאכזבת כולנו, התשובה היא שלילית. הדבר לכאורה תלוי במזל. לפי תשובת הקב"ה,כביכול, גם אלף תפילות לא יועילו. הכיצד?! אשר על כן נראה לאמר כי עיקר הלימוד מדברי הקב"ה, שאין לנו תפיסה כלל וכלל בדרכי ההשגחה של ה' על ברואיו. בבריאת העולם באופן כללי ובבריאת האדם באופן פרטי יש הרבה שיקולים ורובם ככולם נסתרים מבינת אנוש. לכן אל לו לאדם לחקור באשר לצדק שבהשגחה. ברור לנו, שיש צדק בהשגחה, ושיש דין ויש דיין. ברור לנו שהקב"ה "גומל לאיש חסד כמפעלו", ו"גומל לרשע רע כרשעתו", ו "הצור תמים פועלו". אולם מה שאנו מבינים ומסוגלים להבין אינו אלא רק קצה קצהו של עולם ההשגחה.

ה. כלי להתמודדות עם קשיים

אמרתי לפניו: כל זאת ואפשר?! אמרתי לו: מה שחייתי יותר, או מה שאחיה יותר? אמר לי: מה שחיית אמרתי לפניו: אם כן אינני רוצה.

כאמור ר' אלעזר שאל את הקב"ה: "עד מתי אצטער בעולם הזה?" הקב"ה ענה לו: כדי לשנות את מצבו יש להפוך את העולם ולברוא אותו מחדש. ר' אלעזר שוב פונה לקב"ה בשאלה: "מה שחייתי יותר, או מה שאחיה יותר?" ר' אלעזר לא ענה לקב"ה האם כן להפוך את העולם או לא. ר' אלעזר תולה את תשובתו בשאלה, האם הוא עבר את החצי? האם הוא חי ועבר את הרוב ומה שנשאר לו זה הקצת, או להיפך. יש לשאול: מדוע ר' אלעזר תולה את כל עתידו ומציאותו בשאלה זו?! נראה לאמר כי ר' אלעזר עושה חשבון נפש מעשי ותכליתי. אם עדיין רוב ימיו לפניו, הוא יעדיף לנסות להתחיל מהתחלה. אולי בחיים החדשים יוָלד במזל של מזונות. אולם מאחר והתשובה של הקב"ה היא שר' אלעזר כבר עבר את הרוב, משום כך ר' אלעזר מוותר. הוא מקבל על עצמו להמשיך את חייו באותו מזל של מחסור ודוחק. בנוסף לכך נראה לאמר, כי לשאלת ר' אלעזר מה שחייתי יותר, או מה שאחיה? יש היבט נוסף. בשאלתו יש מסר רעיוני, המשמש ככלי להתמודדות עם קשיים, כפי שנסביר להלן: תשובת הקב"ה לר' אלעזר הייתה "מה שחיית יותר" , כלומר ר' אלעזר עבר את הרוב. בתשובה כזו יש מסר מעודד. רבי אלעזר אומר בעקבות תשובת ה': אם עברתי את הרוב, למרות שהחיים היו קשים מאוד, זה סימן שיש בי הכוחות לשאת בנטל. משום כך ר' אלעזר ויתר ולא ביקש להפוך את העולם. הוא העדיף להמשיך לחיות בעוני ובמחסור, כי הוא הבין שיש לו כוחות לכך, עובדה שהוא "שרד" עד כאן. בעצם, בשאלת ר' אלעזר ובתשובת ה' יש כלי להתמודדות עם משברים וקשיים. כל אדם נתקל בחיים באירועים מאתגרים, במשברים ובמצבים קשים. באה אגדה זו ומלמדת אותנו קוד התנהגותי ודרך להתמודדות: אם הצלחת עד כה, זה סימן נפלא, זה סימן שאתה מסוגל להתמודד עם הקשיים שהיו. ואם עד כה הצלחת, מדוע שלא תמשיך להצליח?!

ו. בעולם הבא אדם מקבל את מהותו

אמר לי: בשכר זאת שאמרת שאינך רוצה, אתן לך בעולם הבא שלושה עשר נהרות של שמן אפרסמון זך כמו הפרת והחידקל, שתתענג בהם. אמרתי לפניו: זה ולא יותר?! אמר לי: ולחבריך מה אתן?

ר' אלעזר ויתר, ולא ביקש להפוך את העולם מראשיתו. הוא העדיף להמשיך לחיות את חייו הנוכחיים, חיי קושי ודוחק, חיי מחסור ועוני. בשכר זאת הקב"ה מבטיח לו "שלושה עשר נהרות של שמן אפרסמון זך שתתענג בהם". כמובן, נהרות אלו אינם אלא סמל לעולמות הרוחניים. פירוש הדבר, שלרבי אלעזר מובטח עולם הבא שכולו טוב. עולם שכל כולו השגות רוחניות, אלא שהאגדה הביאה זאת לידי ביטוי גשמי- "שלושה עשר נהרות אפרסמון"- רק כדי לסבר את האוזן הגשמית שלנו. בעקבות ההבטחה של הקב"ה ר' אלעזר שואל שאלה תמוהה במקצת: "זה ולא יותר?" לשאלה זו הקב"ה שוב עונה בשאלה: "ולחבריך מה אתן?" תשובה זו של הקב"ה מפתיעה ביותר. וכן ר' אלעזר מופתע מהתשובה ומגיב כפי שכל אחד היה מגיב:" וכי ביקשתי מאיש שאין לו?" הרי הקב"ה כל יכול, הוא האין סוף, הוא יכול לתת לכולם את הכל, ועדיין לא יחסר ממנו מאומה?! נראה לאמר כי, תשובת הקב"ה לר' אלעזר הינה בניין אב באשר לשכר בעולם הבא. שם אין מתנות. הקב"ה אומנם אוהב את כל בריותיו, ואת הצדיקים ודאי שהוא אוהב יותר, ואת העניים הוא אוהב כמו בניו. ורבי אלעזר שהוא גם צדיק וגם עני, ודאי שהוא אהובו של הקב"ה. אולם בכל זאת בעולם הבא אין מתנות. הקב"ה לא נותן שכר בעולם הבא לפי דרגת האהבה לבריות. השכר בעולם הבא הינו פרי העמל בעולם הזה. כמובן השכר הינו אך ורק במושגים רוחניים בלבד. ככל שהאדם משיג השגות רוחניות בעולם הזה, כך יקבל שכר בעולם הבא. ככל שהוא עמל ויגע בעולם הזה, כך ישיג יותר בעולם הבא. לעתיד לבוא האדם אמור לקבל את מהותו הרוחנית שהישיג בעולם הזה. לכן כל אחד מקבל דבר שונה בהתאם להשגותיו שלו. ר' אלעזר אמור לקבל "שלושה עשר נהרות של שמן אפרסמון זך", כי זהו עמלו וזוהי מהותו. לעומת זאת חבריו של ר' אלעזר יקבלו דברים אחרים בהתאם למהותם והשגתם. לכן לא שייך לתת לר' אלעזר מה שחבריו אמורים לקבל, ולהיפך חבריו לא יקבלו מה שהוא יקבל. לסיכום, הביטוי "ולחבריך מה אתן?" אין להבינו, אם אתן לך יותר, לא ישאר לחבריך. אלא חבריך מקבלים דברים אחרים, כי זו מהותם, ואתה מקבל בהתאם למהותך. אין אפשרות, וזה לא שייך, שתקבל מה שהם מקבלים.

ז. גילויי חיבה לרבי אלעזר

אמרתי לו: וכי אני בקשתי מאיש שאין לו? נתן לי מכה באצבעו במצחי ואמר לי: אלעזר בני חצי בך, חצי בך..

האגדה מסתיימת בדברי הקב"ה לר' אלעזר "חיצי בך חיצי בך". כלומר, האגדה מסתיימת בגילויי חיבה כלפי ר' אלעזר. גם מכה במצח להפגנת הקרבה, וגם ביטוי שכל כולו אומר קירבה וחיבה: "חיצי בך". לאורך כל האגדה אנו עדים ליחס של חיבה כלפי ר' אלעזר: הקב"ה קורא לו בשמו הפרטי, ובנוסף לכך מכנהו "בני". פעמיים באגדה ה' פונה אליו "אלעזר בני" בהתחלה ובסיום. יש כאן אם כן סיום מעין פתיחה בביטוי שכל כך מביע קרבה וחיבה: "אלעזר בני". אולי זו עוד דרך של האגדה להפגין את הקרבה של ה' לר' אלעזר. כל הדו שיח בין ה' לבין ר' אלעזר כל כולו מעיד על היחס החם ועל הקירבה כלפי ר' אלעזר. כמו כן המכה במצחו של ר' אלעזר באה להדגיש את שבירת כל המחיצות, ואת היחס האישי והאוהב של הקב"ה כלפי ר' אלעזר. אולם למרות כל אותות החיבה ר' אלעזר לא קיבל את מבוקשו, והוא ימשיך לחיות חיי דוחק ומחסור. מכה במצח- כן. דו שיח- כן. כינויי חיבה- כן. אך לשנות את מצבו למזל של מזונות – לא.

ח. מציאות לא מחליפים

לאחר עיון בכל האגדה הנ"ל נראה לאמר כי הקושי העיקרי ואולי המסר העיקרי טמון בעובדה, שה' אינו מבטיח לר' אלעזר להיטיב את מצבו. למרות כל גילויי החיבה לר' אלעזר ולמרות שר' אלעזר מבקש: "עד מתי אצטער בעולם הזה?". ובכל זאת ה' אינו מעניק לו את המתנה המתבקשת- חיים במזל של מזונות. ר' אלעזר ימשיך את חייו בדוחק רב כאשר יש פעמים שהוא חסר אפילו פת לחם. הקושי העיקרי של כל האגדה – מדוע? מדוע ה' שהוא כל יכול, ה' שהוא הטוב והמיטיב, אינו יכול לתת לצדיק ר' אלעזר, לאהובו- לבנו בקשה כל כך צנועה?! מתוך הדו שיח, ומתוך דברי הקב"ה נראה לסכם ולתת שלוש תשובות: 1. הפרט במערכת הכללית: הקב"ה ענה לר' אלעזר, שכדי לשנות את מצבו צריך להפוך את העולם ולברוא אותו מראשיתו, ואז לכשיוָלד שוב אלעזר בן פדת, אולי יולד בשעת מזונות. תשובה זו אומרת בעצם שהפרט הינו חלק מכלל הבריאה. בעולם כולו יש הרמוניה. בעולם בכללותו יש שלמות. יש בו עשירים ועניים, חכמים ועמי הארץ, פועלים במקצועות שונים, נשים וגברים וכו' וכו'. העולם מושלם אך ורק כשהוא מגוון ויש את כולם. הגם שהקב"ה אוהב את כל בריותיו, הרי המציאות המושלמת מחייבת גיווּן, ונראה שמציאות של עניים היא חלק מהפסיפס העצום הזה של העולם. 2. נסתרות דרכי ה': תשובת ה' בעצם סותמת את הגולל על הרצון לפתור את חידת ההשגחה. האדם לעולם לא יוכל להבין את דרכי ה'. אלה נסתרות מבן אנוש. רבי אלעזר הוא ודאי אהובו של מקום, כפי שהסברנו לעיל. רבי אלעזר הוא צדיק ללא רבב. ובכל זאת הקב"ה אינו רוצה לשנות את מזלו למזל של מזונות. אם כך, משמע שהמסר העיקרי הוא שאיננו מבינים, ואיננו יכולים להבין את דרכי ההשגחה. 3. מציאות לא מחליפים: בתשובת ה' לר' אלעזר ישנו מסר לחיי היום יום. והוא שאת המציאות לא מחליפים, עם מציאות קשה יש להתמודד. יש כאן קריאה של הקב"ה לר' אלעזר האומרת: קיבלת מציאות, תתמודד אִתה. מי מבטיח לך שאם תחליף מציאות תקבל משהו יותר טוב? וגם אם תקבל מציאות אחרת ואפילו יותר טובה, מי מבטיח לך שתצליח להתמודד עם המציאות החדשה? התמודדות עם מציאות קשה היא צו החיים. לעיתים האדם נתפס לחלישות הדעת, "ומרים ידים" בפני המציאות שזימן לו הקב"ה, והוא מחפש להחליף אותה. ומי מבטיח שהמציאות החדשה תהיה יותר טובה, או יותר קלה. ואם כן, מי מבטיח שתצליח להתמודד אִתה?! ואולי המציאות הקשה היא קשה רק בעיניך, ובאמת היא אינה קשה. אלא שיש לך בעיה, והיא שאינך יודע להתמודד עם המציאות ועם הקשיים. וגם אם תקבל מציאות אחרת, מי מבטיח שתצליח להתמודד אִתה. בעצם, הבעיה האמיתית שלך היא לא הקושי של המציאות, אלא חוסר היכולת שלך להתמודד. ואם תחליף מציאות לא פתרת את הבעיה היסודית. עדיין תישאר עם הקושי היסודי והעיקרי שלך והוא היכולת להתמודד עם המציאות באשר היא.

ט. ייעוד האדם- במציאות בה הוא נמצא

האגדה מסתיימת בביטוי "חיצי בך". הקב"ה נותן לר' אלעזר מכה במצח כאות חיבה ואומר לו: "חיצי בך חיצי בך". מה פירוש ביטוי זה? למילה חץ- חיצים פירוש נוסף: זיקים- אורות. לפי פירוש זה אומר הקב"ה לר' אלעזר: האורות שלי נמצאים בך2. כלומר אתה ר' אלעזר הוא האור שלי של הקב"ה. ר' אלעזר במציאות שהוא קיבל, יש לו ייעוד להאיר את עולמו של הקב"ה. אם ר' אלעזר יחליף את המציאות, הרי הוא יאבד את ייעודו בעולם, ולא יוכל להאיר. "חיצי בך" פירושו- האורות שלי הם רק בך כפי שאתה עכשיו. בך כפי שאתה, אני מצליח להאיר את העולם. לכן אל לך להחליף את מצבך. ואכן כל אחד צריך להבין שהוא אור של הקב"ה וייעודו בחיים- להאיר את העולם. אולם האדם יכול למלא תפקיד זה, אך ורק במציאות שהקב"ה זימן לו. אם האדם יתכחש למציאות שקיבל ויחפש להחליף אותה. אפשר שהוא יצליח להחליף את המציאות שלו, אך בכך הוא יאבד את יעודו בחיים.