לדלג לתוכן

בת עין וישלח/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וישלח יעקב (ב)

[עריכה]

וישלח יעקב מלאכים פירש"י מלאכים ממש ר"ל היינו כיון שבאו לקראתו מלאכים של א"י ללוותו כמו שפירש"י על פסוק ויפגעו בו מלאכי אלהים. לכן המלאכים של חו"ל שהיו אצלו מקודם שלחם לפניו אל עשו אמנם צריכין להבין איך באו ליעקב מלאכים של א"י שהוא עדיין לא היה בא"י כי עדיין לא הגיע אפילו לסוכות והנה כבר הרגיש בזה הרמב"ן ותירץ כיון שהחזיק בדרך ללכת לא"י הוה כמו שהגיע כבר לארץ ישראל לכן באו לו מלאכי ארץ ישראל ללוותו בדרך.

אבל עדיין צריכים להבין מהו ענין מלאכי ח״ל ומלאכי א״י ע״ד העבודה והענין הוא שמכל דיבור של מצוה נברא מלאך אחד כידוע ואמרו חז״ל לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ולהבין זה הנה עיקר בריה״ע היתה בשביל היראה שנקראת ראשית היינו יראה עילאה יראה פנימיות יראת הבושת להתבייש לירא מפניו בגין דאיהו רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין אמנם א״א להשיג זאת הבחי׳ הגדול׳ בפעם א׳ כ״א בהדרגה מעט העט היינו שמתחלה יגיע לבחי׳ יראה תתאה יראה חיצוניות היינו יראת העונש היינו שיאמין עכ״פ שיש בחי׳ השגחה מלמעל׳ על כל דבר פרטי ויש דין ויש דיין ועי״ז הוא סור מרע מיראת העונש בעוה״ז ובעוה״ב וכמאה״כ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שיסתכל בכל דבר שיש בו כח וחיות אלהי המחי' ומהוה אותו ככל רגע ובהעדר זה ח"ו ישיב הכל לאין ואפס וכמאחז״ל