ברכת נחם (אורבך)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מהדורה מנוקדת של ברכת "נחם" שחיבר א. א. אורבך (באדיבותה של בתו רחל קרן).

רַחֵם ה' אֱ־לֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְחֲסָדֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים
עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,
וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ, הַנִבְנֵית מֵחֻרְבָּנָהּ,
הַמְקוֹמֶמֶת מֵהַרִיסוֹתֶיהָ וְהַמְיֻשֶׁבֶת מִשּׁוֹמְמוּתָהּ.

עַל חֲסִידֵי עֶלְיוֹן שֶׁנֶּהֱרְגוּ בְּזָדוֹן,
וְעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֻטַּל לֶחָרֶב,
וְעַל בָּנֶיהָ אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם וְשָׁפְכוּ דָמָם עָלֶיהָ,
צִיּוֹן בְּמָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ:
"לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם".

וְהָעִיר אֲשֶׁר פָּדִיתָ מִיָּד עָרִיצִים וְלִגְיוֹנוֹת,
וּלְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתָּהּ נַחֲלָה וּלְזֶרַע יְשֻׁרוּן יְרוּשָׁה הוֹרַשְׁתָּהּ –
נְטֵה עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמְךָ כְּנָהָר שָׁלוֹם,
לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב ט): "וַאֲנִי אֶהֱיֶה לָהּ נְאֻם ה'
חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהֱיֶה בְּתוֹכָהּ."
בָּרוּך אַתָּה ה', מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם.

בצד התפילה צוינו מקורותיה: התחלת התפילה היא כנוסח ארץ ישראל, כמות שנשמר בירושלמי ברכות פרק ד' הלכה ג', ונתקבל בעיקרו על ידי סידור רב עמרם גאון, סידור רב סעדיה גאון, הרמב"ם, נוסח איטליה, תימן ועוד. המשכה, ד"ה: הנבנית מחורבנה, כמצוי ברוב הנוסחאות ומתוך התאמה למצבה של ירושלים כיום. וסיומה, מד"ה: ולישראל עמך נתתה נחלה, הוא – בשינויים קלים – על פי הירושלמי הנ"ל וסידור רב עמרם גאון דפ' ורשה תרכ"ה, דף מ"ג, ע"ב.