ברכת יוצר אור
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר בחול: (ימשמש בתפילין של יד בלבד וינשק) אוֹר וּבוֹרֵא חֹֽשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.
בשבת: הַכֹּל יוֹדֽוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחֽוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ "אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ" (שמואל א ב, ב). הַכֹּל יְרוֹמְמֽוּךָ סֶּֽלָה יוֹצֵר הַכֹּל. הָאֵל הַפּוֹתֵֽחַ בְּכׇל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח. וּבוֹקֵֽעַ חַלּוֹנֵי רָקִֽיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ. וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים.
הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. בחול: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) בשבת: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) הַמֶּֽלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז. הַמְשֻׁבָּח וְהַמְפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵׁא מִימות עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם. בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ. אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ. צוּר מִשגַּבֵּֽנוּ. מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ. מִשגָּב בַּעֲדֵֽנוּ.
תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלהֵֽינוּ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתַּֽחַת בשבת: אֵין עֲרוֹךְ לְךָ וְאֵין זוּלָתֶֽךָ. אֶֽפֶס בִּלְתֶּֽךָ וּמִי דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) לָךְ. אֵין עֲרוֹךְ לְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין זוּלָתְךָ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֶֽפֶס בִּלְתְּךָ גֹּאֲלֵֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ. וְאֵין דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) לְךָ מוֹשִׁיעֵֽנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
אֵל אָדוֹן עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים,
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כׇּל הַנְּשָׁמָה,
גׇּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,
דַּֽעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים הוֹדוֹ.
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ,
וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ,
חֶֽסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ.
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵֽינוּ,
יְצָרָם בְּדַֽעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל,
כֹּֽחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶֽרֶב תֵּבֵל.
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹֽגַהּ,
נָאֶה זִיוָם בְּכׇל הָעוֹלָם,
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם,
עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם.
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵֽכֶר מַלְכוּתוֹ,
קָרָא לַשֶּֽׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.
שֶֽׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כׇּל צְבָא מָרוֹם,
תִּפְאֶֽרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּֽדֶשׁ.
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכׇּל הַמַּעֲשִֹים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. תִּפְאֶֽרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה עֹֽנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שִׁיר שֶֽׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּֽחַ וְאוֹמֵר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַיהֹוָה. (תהלים צ"ב, א'-ב') לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ לָאֵל כׇּל יְצוּרָיו. שֶֽׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יִתְּנוּ לָאֵל מֶֽלֶךְ יוֹצֵר כֹּל הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּיוֹם שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ.
עַל כׇּל שֶֽׁבַח מַעֲשי יָדֶֽיךָ. וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַֽרְתָּ הֵֽמָּה יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.
תִּתְבָּרַךְ לָנֶֽצַח צוּרֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם. וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַֽחַד בְּקוֹל. דִּבְרֵי "אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם" (ירמיהו י, י). כֻּלָּם אֲהוּבִים. כֻּלָּם בְּרוּרִים. כֻּלָּם גִּבּוֹרִים (ר״ת אב״ג). כֻּלָּם קְדושִׁים. כֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. ומברכין ומשבחין ומפארין ומעריצין ומקדישין וממליכין אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. קָדושׁ הוּא.
וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה. וְנוֹתְנִים בְּאַהֲבָה רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַֽחַת רֽוּחַ. בְּשׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה. קְדֻשָּׁה (נ״א: וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה) כֻּלָּם כְּאֶחָד. עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:
אמירה זו אומרים בישיבה. אין לדבר בעת קריאתה
"קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג).
וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב).
לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ. לְמֶּֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵֽרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת. עוֹשֶׂה חֲדָשׁות. בַּֽעַל מִלְחָמוֹת. זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת. מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת. בּוֹרֵא רְפוּאוֹת. נוֹרָא תְהִלּוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (תהלים קלו, ז) וְהִתְקִין מְאוֹרוֹת מְשַׂמֵּֽחַ עוֹלָמוֹ אֲשֶׁר בָּרָא, אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר בחול: (ימשמש בתפילין של יד בלבד וינשק) אוֹר וּבוֹרֵא חֹֽשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.
בשבת: הַכֹּל יוֹדֽוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחֽוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ "אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ" (שמואל א ב, ב). הַכֹּל יְרוֹמְמֽוּךָ סֶּֽלָה יוֹצֵר הַכֹּל. הָאֵל הַפּוֹתֵֽחַ בְּכׇל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח. וּבוֹקֵֽעַ חַלּוֹנֵי רָקִֽיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ. וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים.
הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. בחול: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) בשבת: הַמֶּֽלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז. הַמְשֻׁבָּח וְהַמְפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵׁא מִימות עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם. בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ. אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ. צוּר מִשגַּבֵּֽנוּ. מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ. מִשגָּב בַּעֲדֵֽנוּ.
תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלהֵֽינוּ בשבת: בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתַּֽחַת בשבת: אֵין כְּעֶרְכְּךָ וְאֵין זוּלָתֶֽךָ. אֶֽפֶס בִּלְתֶּֽךָ וּמִי דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) לָךְ. אֵין עֲרוֹךְ לְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין זוּלָתְךָ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֶֽפֶס בִּלְתְּךָ גֹּאֲלֵֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ. וְאֵין דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) לְךָ מוֹשִׁיעֵֽנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
אֵל אָדוֹן עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים,
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כׇּל נְשָׁמָה,
גׇּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,
דַּֽעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים אוֹתוֹ.
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ,
וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ,
חֶֽסֶד וְרַחֲמִים לִפְנֵי כְבוֹדוֹ.
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵֽינוּ,
יְצָרָם בְּדַֽעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל,
כֹּֽחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶֽרֶב תֵּבֵל.
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹֽגַהּ,
נָאֶה זִיוָם בְּכׇל הָעוֹלָם,
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם,
עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם.
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵֽכֶר מַלְכוּתוֹ,
קָרָא לַשֶּֽׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.
שֶֽׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כׇּל צְבָא מָרוֹם,
תִּפְאֶֽרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ.
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכׇּל הַמַּעֲשִֹים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. תִּפְאֶֽרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה עֹֽנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שִׁיר שֶֽׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּֽחַ וְאוֹמֵר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַיהֹוָה. (תהלים צ"ב, א'-ב') לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ לָאֵל כׇּל יְצוּרָיו. שֶֽׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָאֵל מֶֽלֶךְ יוֹצֵר כֹּל הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּיוֹם שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ.
עַל שֶֽׁבַח מַעֲשי יָדֶֽיךָ. וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִֽיתָ יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.
תִּתְבָּרַךְ צוּרֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם. וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַֽחַד בְּקוֹל. דִּבְרֵי "אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם" (ירמיהו י, י). כֻּלָּם אֲהוּבִים. כֻּלָּם בְּרוּרִים. כֻּלָּם גִּבּוֹרִים (ר״ת אב״ג). וְ כֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. וּמְבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים וּמַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. קָדושׁ הוּא.
וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה. וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַֽחַת רֽוּחַ. בְּשׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה. קְדֻשָּׁה (נ״א: וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה) כֻּלָּם כְּאֶחָד. עוֹנִים וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:
אמירה זו אומרים בישיבה. אין לדבר בעת קריאתה
"קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג).
וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב).
לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ. לְמֶּֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵֽרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת. עוֹשֶׂה חֲדָשׁות. בַּֽעַל מִלְחָמוֹת. זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת. מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת. בּוֹרֵא רְפוּאוֹת. נוֹרָא תְהִלּוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (תהלים קלו, ז) אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר בחול: (ימשמש בתפילין של יד בלבד וינשק) אוֹר וּבוֹרֵא חֹֽשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.
בשבת: הַכֹּל יוֹדֽוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחֽוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ "אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ" (שמואל א ב, ב). הַכֹּל יְרוֹמְמֽוּךָ סֶּֽלָה יוֹצֵר הַכֹּל. הָאֵל הַפּוֹתֵֽחַ בְּכׇל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח. וּבוֹקֵֽעַ חַלּוֹנֵי רָקִֽיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ. וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת רַחֲמִים.
הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. בחול: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) בשבת: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) הַמֶּֽלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז. הַמְשֻׁבָּח וְהַמְפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵׁא מִימות עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם. בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ. אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ. צוּר מִשגַּבֵּֽנוּ. מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ. מִשגָּב בַּעֲדֵֽנוּ.
תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלהֵֽינוּ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתַּֽחַת בשבת: אֵין עֲרוֹךְ לָךְ וְאֵין זוּלָתָךְ אֶֽפֶס בִּלְתָּךְ וּמִי דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) לָךְ. אֵין עֲרוֹךְ לָךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין זוּלָתָךְ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֶֽפֶס בִּלְתָּךְ גֹּאֲלֵֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ. וּמִי דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) לָךְ מוֹשִׁיעֵֽנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
אֵל אָדוֹן עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים,
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כׇל הַנְּשָׁמָה,
גׇּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,
דַּֽעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים הוֹדוֹ.
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ,
וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ,
חֶֽסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ.
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבְּרָאָם אֱלֹהֵֽינוּ,
יְצָרָם בְּדַֽעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל,
כֹּֽחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶֽרֶב תֵּבֵל.
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹֽגַהּ,
נָאֶה זִיוָם בְּכׇל הָעוֹלָם,
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בְּבוֹאָם,
עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם (נ״א:קוֹנָם)
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵֽכֶר מַלְכוּתוֹ,
קָרָא לַשֶּֽׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.
שֶֽׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כׇּל צְבָא מָרוֹם,
תִּפְאֶֽרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי (נ״א: וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת) הַקֹּֽדֶשׁ.
ביום טוב שאינו שבת אין אומרים זה, אלא מתחילים "שמך":
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכׇּל הַמַּעֲשִֹים וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. תִּפְאֶֽרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה עֹֽנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שִׁיר שֶֽׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּֽחַ וְאוֹמֵר א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. (תהלים צב, א) לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ לָאֵל כׇּל יְצוּרָיו. שֶֽׁבַח וִיקָר וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יִתְּנוּ לַמֶּֽלֶךְ יוֹצֵר כֹּל הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּיוֹם שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ.
עַל כׇּל שֶֽׁבַח מַעֲשי יָדֶֽיךָ. וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַֽרְתָּ הֵֽמָּה יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.
תִּתְבָּרַךְ לָנֶֽצַח צוּרֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם. וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַֽחַד בְּקוֹל. דִּבְרֵי "אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם" (ירמיהו י, י). כֻּלָּם אֲהוּבִים. כֻּלָּם בְּרוּרִים. כֻּלָּם גִּבּוֹרִים (ר״ת אב״ג). כֻּלָּם קְדושִׁים. כֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. וּמְבָרְכִין. וּמְשַׁבְּחִין. וּמְפָאֲרִין. וּמַקְדִּישִׁין. וּמַעֲרִיצִין. וּמַמְלִיכִין. אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. קָדושׁ הוּא.
וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה. וְנוֹתְנִים בְּאַהֲבָה רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַֽחַת רֽוּחַ. בְּשׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה. קְדֻשָּׁה (נ״א: וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה) כֻּלָּם כְּאֶחָד. עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:
אמירה זו אומרים בישיבה. אין לדבר בעת קריאתה
"קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג).
וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּאִים לְעֻמַּת הַ שְׂרָפִים. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב).
לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ. לַמֶּֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵֽרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ. פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת. עוֹשֶׂה חֲדָשׁות. בַּֽעַל מִלְחָמוֹת. זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת. מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת. בּוֹרֵא רְפוּאוֹת. נוֹרָא תְהִלּוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (תהלים קלו, ז) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר בחול: (ימשמש בתפילין של יד בלבד וינשק) אוֹר וּבוֹרֵא חֹֽשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.
בשבת: הַכֹּל יוֹדֽוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחֽוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ "אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ" (שמואל א ב, ב). הַכֹּל יְרוֹמְמֽוּךָ סֶּֽלָה יוֹצֵר הַכֹּל. הָאֵל הַפּוֹתֵֽחַ בְּכׇל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח. וּבוֹקֵֽעַ חַלּוֹנֵי רָקִֽיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ. וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת רַחֲמִים.
הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. בחול: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) בשבת: הַמֶּֽלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז. הַמְשֻׁבָּח וְהַמְפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵׁא מִימות עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם. בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ. אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ. צוּר מִשגַּבֵּֽנוּ. מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ. מִשגָּב בַּעֲדֵֽנוּ.
תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלהֵֽינוּ בשבת: וְאֵין זוּלָתֶֽךָ. אֶֽפֶס בִּלְתֶּֽךָ וּמִי דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) לָךְ. אֵין עֲרוֹךְ לְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין זוּלָתְךָ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֶֽפֶס בִּלְתְּךָ גֹּאֲלֵֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ. וְאֵין דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) מוֹשִׁיעֵֽנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
אֵל אָדוֹן עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים,
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי
גׇּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,
דַּֽעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ,
וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ,
חֶֽסֶד וְרַחֲמִים כְבוֹדוֹ.
טוֹבִים מְאוֹרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ,
יְצָרָם בְּדַֽעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל,
כֹּֽחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶֽרֶב תֵּבֵל.
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹֽגַהּ,
נָאֶה זִיוָם בְּכׇל הָעוֹלָם,
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם בְּבוֹאָם,
עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵֽכֶר מַלְכוּתוֹ,
קָרָא לַשֶּֽׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.
שֶֽׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כׇּל צְבָא מָרוֹם,
תִּפְאֶֽרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים הַקֹּֽדֶשׁ.
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכׇּל הַמַּעֲשִֹים הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. תִּפְאֶֽרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה עֹֽנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שִׁיר שֶֽׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּֽחַ וְאוֹמֵר לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ לָאֵל כׇּל יְצוּרָיו. שֶֽׁבַח וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יִתְּנוּ יוֹצֵר כֹּל הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּיוֹם שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ.
עַל שֶֽׁבַח מַעֲשי יָדֶֽיךָ. וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַֽרְתָּ הֵֽמָּה יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.
תִּתְבָּרַךְ צוּרֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם. וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַֽחַד בְּקוֹל. דִּבְרֵי "אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם" (ירמיהו י, י). כֻּלָּם אֲהוּבִים. כֻּלָּם בְּרוּרִים. כֻּלָּם גִּבּוֹרִים (ר״ת אב״ג). וְ כֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנָם. וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. קָדושׁ הוּא.
וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה. וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַֽחַת רֽוּחַ. בְּשׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה. קְדֻשָּׁה (נ״א: וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה) כֻּלָּם כְּאֶחָד. עוֹנִים וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:
אמירה זו אומרים בישיבה. אין לדבר בעת קריאתה
"קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג).
וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב).
לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ. לְמֶּֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵֽרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת. עוֹשֶׂה חֲדָשׁות. בַּֽעַל מִלְחָמוֹת. זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת. מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת. בּוֹרֵא רְפוּאוֹת. נוֹרָא תְהִלּוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (תהלים קלו, ז) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר בחול: (ימשמש בתפילין של יד בלבד וינשק) אוֹר וּבוֹרֵא חֹֽשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.
בשבת: הַכֹּל יוֹדֽוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחֽוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ "אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ" (שמואל א ב, ב). הַכֹּל יְרוֹמְמֽוּךָ סֶּֽלָה יוֹצֵר הַכֹּל. הָאֵל הַפּוֹתֵֽחַ בְּכׇל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח. וּבוֹקֵֽעַ חַלּוֹנֵי רָקִֽיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ. וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת רַחֲמִים.
הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. בחול: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) בשבת: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) הַמֶּֽלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז. הַמְשֻׁבָּח וְהַמְפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵׁא מִימות עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם. בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ. אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ. צוּר מִשגַּבֵּֽנוּ. מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ. מִשגָּב בַּעֲדֵֽנוּ.
תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלהֵֽינוּ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתַּֽחַת בשבת: אֵין עֲרוֹךְ לָךְ וְאֵין זוּלָתָךְ אֶֽפֶס בִּלְתָּךְ וּמִי דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) לָךְ. אֵין עֲרוֹךְ לָךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין זוּלָתָךְ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֶֽפֶס בִּלְתָּךְ גֹּאֲלֵֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ. וּמִי דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) לָךְ מוֹשִׁיעֵֽנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
אֵל אָדוֹן עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים,
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כׇל הַנְּשָׁמָה,
גׇּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,
דַּֽעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים הוֹדוֹ.
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ,
וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ,
חֶֽסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ.
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבְּרָאָם אֱלֹהֵֽינוּ,
יְצָרָם בְּדַֽעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל,
כֹּֽחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶֽרֶב תֵּבֵל.
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹֽגַהּ,
נָאֶה זִיוָם בְּכׇל הָעוֹלָם,
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בְּבוֹאָם,
עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם (נ״א:קוֹנָם)
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵֽכֶר מַלְכוּתוֹ,
קָרָא לַשֶּֽׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.
שֶֽׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כׇּל צְבָא מָרוֹם,
תִּפְאֶֽרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי (נ״א: וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת) הַקֹּֽדֶשׁ.
ביום טוב שאינו שבת אין אומרים זה, אלא מתחילים "שמך":
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכׇּל הַמַּעֲשִֹים וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. תִּפְאֶֽרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה עֹֽנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שִׁיר שֶֽׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּֽחַ וְאוֹמֵר א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. (תהלים צב, א) לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ לָאֵל כׇּל יְצוּרָיו. שֶֽׁבַח וִיקָר וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יִתְּנוּ לַמֶּֽלֶךְ יוֹצֵר כֹּל הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּיוֹם שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ.
עַל כׇּל שֶֽׁבַח מַעֲשי יָדֶֽיךָ. וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁיָּצַֽרְתָּ הֵֽמָּה יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.
תִּתְבָּרַךְ לָנֶֽצַח צוּרֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם. וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַֽחַד בְּקוֹל. דִּבְרֵי "אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם" (ירמיהו י, י). כֻּלָּם אֲהוּבִים. כֻּלָּם בְּרוּרִים. כֻּלָּם גִּבּוֹרִים (ר״ת אב״ג). כֻּלָּם קְדושִׁים. כֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם. וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. וּמְבָרְכִין. וּמְשַׁבְּחִין. וּמְפָאֲרִין. וּמַקְדִּישִׁין. וּמַעֲרִיצִין. וּמַמְלִיכִין. אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. קָדושׁ הוּא.
וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה. וְנוֹתְנִים בְּאַהֲבָה רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַֽחַת רֽוּחַ. בְּשׂפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד. עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:
אמירה זו אומרים בישיבה. אין לדבר בעת קריאתה
"קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג).
וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּאִים לְעֻמַּת הַ שְׂרָפִים. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב).
לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ. לַמֶּֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵֽרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת. עוֹשֶׂה חֲדָשׁות. בַּֽעַל מִלְחָמוֹת. זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת. מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת. בּוֹרֵא רְפוּאוֹת. נוֹרָא תְהִלּוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (תהלים קלו, ז) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.
הנוסחים משולבים:
[עריכה]בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר בחול: (ימשמש בתפילין של יד בלבד וינשק) אוֹר וּבוֹרֵא חֹֽשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.
בשבת: הַכֹּל יוֹדֽוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחֽוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ "אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ" (שמואל א ב, ב). הַכֹּל יְרוֹמְמֽוּךָ סֶּֽלָה יוֹצֵר הַכֹּל. הָאֵל הַפּוֹתֵֽחַ בְּכׇל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח. וּבוֹקֵֽעַ חַלּוֹנֵי רָקִֽיעַ. מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ. וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת נוסח אשכנזים: הָרַחֲמִים. כל השאר: רַחֲמִים.
הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. בחול: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) בשבת: נוסח ספרד: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) נוסח עדות המזרח: כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. (תהלים קד, כד) הַמֶּֽלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז. הַמְשֻׁבָּח וְהַמְפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵׁא מִימות עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם. בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ. אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ. צוּר מִשגַּבֵּֽנוּ. מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ. מִשגָּב בַּעֲדֵֽנוּ.
תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלהֵֽינוּ נוסח אשכנז: בשבת: בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתַּֽחַת נוסח ספרד: בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתַּֽחַת נוסח עדות המזרח: בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתַּֽחַת בשבת: נוסח אשכנז: אֵין כְּעֶרְכְּךָ נוסח ספרד: אֵין עֲרוֹךְ לְךָ נוסח עדות המזרח: אֵין עֲרוֹךְ לָךְ וְאֵין נוסח עדות המזרח: זוּלָתָךְ כל השאר: זוּלָתֶֽךָ. אֶֽפֶס נוסח עדות המזרח: בִּלְתָּךְ כל השאר: בִּלְתֶּֽךָ וּמִי דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) לָךְ. אֵין עֲרוֹךְ נוסח עדות המזרח: לָךְ יְהֹוָה כל השאר: לְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין נוסח עדות המזרח: זוּלָתָךְ כל השאר: זוּלָתְךָ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֶֽפֶס נוסח עדות המזרח: בִּלְתָּךְ כל השאר: בִּלְתְּךָ גֹּאֲלֵֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ. נוסח עדות המזרח: וּמִי כל השאר: וְאֵין דוֹמֶה (נ״א: דֽוֹמֶה) נוסח אשכנזים: לְךָ נוסח עדות המזרח: לָךְ מוֹשִׁיעֵֽנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
אֵל אָדוֹן עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים,
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי נוסח אשכנז: כׇּל נְשָׁמָה, נוסח ספרד: כׇּל הַנְּשָׁמָה, נוסח עדות המזרח: כׇל הַנְּשָׁמָה,
גׇּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,
דַּֽעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים נוסח אשכנז: אוֹתוֹ. נוסח ספרד: הוֹדוֹ. נוסח עדות המזרח: הוֹדוֹ.
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ,
וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ,
חֶֽסֶד וְרַחֲמִים נוסח אשכנז: לִפְנֵי נוסח ספרד: מָלֵא נוסח עדות המזרח: מָלֵא כְבוֹדוֹ.
טוֹבִים מְאוֹרוֹת נוסח אשכנזים: שֶׁבָּרָא נוסח עדות המזרח: שֶׁבְּרָאָם אֱלֹהֵֽינוּ,
יְצָרָם בְּדַֽעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל,
כֹּֽחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶֽרֶב תֵּבֵל.
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹֽגַהּ,
נָאֶה זִיוָם בְּכׇל הָעוֹלָם,
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם נוסח אשכנזים: וְשָׂשִׂים נוסח עדות המזרח: שָׂשִׂים בְּבוֹאָם,
עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן נוסח אשכנזים: קוֹנָם. נוסח עדות המזרח: קוֹנֵיהֶם (נ״א:קוֹנָם)
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵֽכֶר מַלְכוּתוֹ,
קָרָא לַשֶּֽׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.
שֶֽׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כׇּל צְבָא מָרוֹם,
תִּפְאֶֽרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים נוסח אשכנז: וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת נוסח ספרד: וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי נוסח עדות המזרח: וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי (נ״א: וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת) הַקֹּֽדֶשׁ.
נוסח עדות המזרח: ביום טוב שאינו שבת אין אומרים זה, אלא מתחילים "שמך":
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכׇּל הַמַּעֲשִֹים נוסח אשכנזים: בַּיּוֹם נוסח עדות המזרח: וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נוסח אשכנז: הִתְעַלָּה כל השאר: נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. תִּפְאֶֽרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה עֹֽנֶג קָרָא לְיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה שִׁיר שֶֽׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּֽחַ וְאוֹמֵר נוסח אשכנזים: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַיהֹוָה. (תהלים צ"ב, א'-ב') נוסח עדות המזרח: א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. (תהלים צב, א) לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ לָאֵל כׇּל יְצוּרָיו. שֶֽׁבַח נוסח אשכנזים: יְקָר נוסח עדות המזרח: וִיקָר וּגְדֻלָּה כל השאר: וְכָבוֹד יִתְּנוּ נוסח אשכנזים: לָאֵל מֶֽלֶךְ נוסח עדות המזרח: לַמֶּֽלֶךְ יוֹצֵר כֹּל הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּיוֹם שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ.
עַל נוסח ספרד: כׇּל נוסח עדות המזרח: כׇּל שֶֽׁבַח מַעֲשי יָדֶֽיךָ. וְעַל מְאוֹרֵי אוֹר נוסח אשכנז: שֶׁעָשִֽיתָ כל השאר: שֶׁיָּצַֽרְתָּ הֵֽמָּה יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.
תִּתְבָּרַךְ נוסח ספרד: לָנֶֽצַח נוסח עדות המזרח: לָנֶֽצַח נוסח מרוקו: לָנֶֽצַח צוּרֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְגוֹאֲלֵֽנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם. וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַֽחַד בְּקוֹל. דִּבְרֵי "אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶֽלֶךְ עוֹלָם" (ירמיהו י, י). כֻּלָּם אֲהוּבִים. כֻּלָּם בְּרוּרִים. כֻּלָּם גִּבּוֹרִים (ר״ת אב״ג). נוסח ספרד: כֻּלָּם קְדושִׁים. נוסח עדות המזרח: כֻּלָּם קְדושִׁים. נוסח מרוקו: כֻּלָּם קְדושִׁים. כל השאר: וְ כֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹן נוסח מרוקו: קוֹנֵיהֶם. כל השאר: קוֹנָם. וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. נוסח אשכנז: וּמְבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים וּמַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים נוסח ספרד: ומברכין ומשבחין ומפארין ומעריצין ומקדישין וממליכין נוסח עדות המזרח: וּמְבָרְכִין. וּמְשַׁבְּחִין. וּמְפָאֲרִין. וּמַקְדִּישִׁין. וּמַעֲרִיצִין. וּמַמְלִיכִין. נוסח מרוקו: וּמְבָרְכִין. וּמְשַׁבְּחִין. וּמְפָאֲרִין. וּמַקְדִּישִׁין. וּמַעֲרִיצִין. וּמַמְלִיכִין. אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. קָדושׁ הוּא.
וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַֽיִם זֶה מִזֶּה. וְנוֹתְנִים נוסח ספרד: בְּאַהֲבָה נוסח עדות המזרח: בְּאַהֲבָה רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוֹצְרָם בְּנַֽחַת רֽוּחַ. בְּשׂפָה בְרוּרָה נוסח מרוקו: וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה כל השאר: וּבִנְעִימָה. קְדֻשָּׁה (נ״א: וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה) כֻּלָּם כְּאֶחָד. עוֹנִים נוסח ספרד: בְּאֵימָה נוסח עדות המזרח: בְּאֵימָה נוסח מרוקו: בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה:
אמירה זו אומרים בישיבה. אין לדבר בעת קריאתה
"קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג).
וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַֽעַשׁ גָּדוֹל מִתְנַשְּאִים לְעֻמַּת נוסח עדות המזרח: הַ נוסח מרוקו: הַ שְׂרָפִים. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב).
לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּֽנוּ. נוסח עדות המזרח: לַמֶּֽלֶךְ נוסח מרוקו: לַמֶּֽלֶךְ כל השאר: לְמֶּֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵֽרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִֽיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ נוסח ספרד: מָרוֹם וְקָדוֹשׁ נוסח עדות המזרח: מָרוֹם וְקָדוֹשׁ. נוסח מרוקו: מָרוֹם וְקָדוֹשׁ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת. עוֹשֶׂה חֲדָשׁות. בַּֽעַל מִלְחָמוֹת. זוֹרֵֽעַ צְדָקוֹת. מַצְמִֽיחַ יְשׁוּעוֹת. בּוֹרֵא רְפוּאוֹת. נוֹרָא תְהִלּוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. (תהלים קלו, ז) נוסח אשכנז: אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ. נוסח ספרד: וְהִתְקִין מְאוֹרוֹת מְשַׂמֵּֽחַ עוֹלָמוֹ אֲשֶׁר בָּרָא, אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.