ברכת אמת ויציב

נוסח ספרד

וְיַצִּיב וְנָכון וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנורָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעולָם וָעֶד: אֱמֶת. אֱלהֵי עולָם מַלְכֵּנוּ. צוּר יַעֲקב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם. וְכִסְאוֹ נָכוֹן. וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת: וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים. נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד כאן ינשק את הציציות ויניחם מידיו וּלְעולְמֵי עולָמִים. עַל אֲבותֵינוּ וְעָלֵינוּ. עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּורותֵינוּ. וְעַל כָּל דּורות זֶרַע יִשרָאֵל עֲבָדֶיךָ:

עַל הָרִאשׁונִים וְעַל הָאַחֲרונִים. דָּבָר טוב וְקַיָּם לְעולָם וָעֶד. אֱמֶת וֶאֱמוּנָה. חֹק וְלא יַעֲבֹר. אֱמֶת. שָׁאַתָּה הוּא יי אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבותֵינוּ. גּואֲלֵנוּ גּואֵל אֲבותֵינוּ. יוצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ. פּודֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ לעולם הוא שמך, ואין לנו עוד אלוקים זולתך סלה :

עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעולָם. מָגֵן וּמושִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עולָם מושָׁבֶךָ. וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ: אֱמֶת. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְותֶיךָ וְתורָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּו: אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּךָ. וּמֶלֶךְ גִּבּור לָרִיב רִיבָם : אֱמֶת. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמושִׁיעַ: אֱמֶת. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף להם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים עברו ים וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר: עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ לָאֵל . וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם: רָם וְנִשָּׂא. גָּדוֹל וְנוֹרָא. מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ. ומַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרום. מוצִיא אֲסִירִים. וּפודֶה עֲנָוִים. וְעוזֵר דַּלִּים. וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו:

מכאן עומדים: תְּהִלּות לְאֵל עֶלְיון גּוֹאֲלָם . בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְאָמְרוּ כֻלָּם:

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. (שמות טו, יא) שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם. יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ: יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (שמות טו, יח) צוּר יִשרָאֵל. קוּמָה לְעֶזְרַת יִשרָאֵל. וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (ישעיהו מז, ד) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשרָאֵל:

יש חזנים שנהגו לומר את המילים "גאל ישראל" בשקט כדי שהקהל לא יצטרך לענות אמן (כדי להחמיר לפי דעת השו"ע שהדבר נחשב להפסק), ורבים אמרו שעדיף שלא לעשות כן.

נוסח אשכנז

וְיַצִּיב וְנָכון וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנורָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעולָם וָעֶד: אֱמֶת. אֱלהֵי עולָם מַלְכֵּנוּ. צוּר יַעֲקב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם. וְכִסְאוֹ נָכוֹן. וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת: וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים. נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד כאן ינשק את הציציות ויניחם מידיו וּלְעולְמֵי עולָמִים. עַל אֲבותֵינוּ וְעָלֵינוּ. עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּורותֵינוּ. וְעַל כָּל דּורות זֶרַע יִשרָאֵל עֲבָדֶיךָ:

עַל הָרִאשׁונִים וְעַל הָאַחֲרונִים. דָּבָר טוב וְקַיָּם לְעולָם וָעֶד. אֱמֶת וֶאֱמוּנָה. חֹק וְלא יַעֲבֹר. אֱמֶת. שָׁאַתָּה הוּא יי אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבותֵינוּ. גּואֲלֵנוּ גּואֵל אֲבותֵינוּ. יוצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ. פּודֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעולָם שְׁמֶךָ. אֵין אֱלהִים זוּלָתֶךָ :

עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעולָם. מָגֵן וּמושִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עולָם מושָׁבֶךָ. וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ: אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְותֶיךָ וְתורָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּו: אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּךָ. וּמֶלֶךְ גִּבּור לָרִיב רִיבָם : אֱמֶת. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמושִׁיעַ: מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים הֶעֱבַרְתָּ. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר: עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ אֵל . וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם: רָם וְנִשָּׂא. גָּדוֹל וְנוֹרָא. מַשְׁפִּיל גֵּאִים. וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים. מוצִיא אֲסִירִים. וּפודֶה עֲנָוִים. וְעוזֵר דַּלִּים. וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו:

מכאן עומדים: תְּהִלּות לְאֵל עֶלְיון . בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְאָמְרוּ כֻלָּם:

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. (שמות טו, יא) שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ עַל שְׂפַת הַיָּם. יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ: יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (שמות טו, יח) צוּר יִשרָאֵל. קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשרָאֵל. וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (ישעיהו מז, ד) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשרָאֵל:

יש חזנים שנהגו לומר את המילים "גאל ישראל" בשקט כדי שהקהל לא יצטרך לענות אמן (כדי להחמיר לפי דעת השו"ע שהדבר נחשב להפסק), ורבים אמרו שעדיף שלא לעשות כן.

נוסח עדות המזרח

וְיַצִּיב וְנָכון וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנורָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעולָם וָעֶד: אֱמֶת. אֱלהֵי עולָם מַלְכֵּנוּ. צוּר יַעֲקב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם. וְכִסְאוֹ נָכוֹן. וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת: וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים. וְנֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד כאן ינשק את הציציות ויניחם מידיו וּלְעולְמֵי עולָמִים. עַל אֲבותֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ וְעַל דּורותֵינוּ. וְעַל כָּל דּורות זֶרַע יִשרָאֵל עֲבָדֶיךָ:

עַל הָרִאשׁונִים וְעַל הָאַחֲרונִים. דָּבָר טוב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה חֹק וְלא יַעֲבֹר. אֱמֶת. שָׁאַתָּה הוּא יי אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבותֵינוּ. גּואֲלֵנוּ גּואֵל אֲבותֵינוּ. יוצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ. פּודֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעולָם הוּא שְׁמֶךָ וְאֵין לָנוּ עוד אֱלהִים זוּלָתְךָ סֶלָה :

עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעולָם. מָגֵן וּמושִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עולָם מושָׁבֶךָ. וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ: אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְותֶיךָ וְתורָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּו: אֱמֶת שֶׁ אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּךָ. וּמֶלֶךְ גִּבּור לָרִיב רִיבָם לְאָבות וּבָנִים : אֱמֶת. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמושִׁיעַ: אֱמֶת. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים עָבְרוּ יָם וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר: עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ לָאֵל . וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם: רָם וְנִשָּׂא. גָּדוֹל וְנוֹרָא. מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ. ומַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרום. מוצִיא אֲסִירִים. פּוֹדֶה עֲנָוִים. עוֹזֵר דַּלִּים. הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו:

מכאן עומדים: תְּהִלּות לְאֵל עֶלְיון גּוֹאֲלָם . בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְאָמְרוּ כֻלָּם:

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. (שמות טו, יא) שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם. יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ: יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (שמות טו, יח) וְנֶאֱמַר: גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (ישעיהו מז, ד) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשרָאֵל:

נוסח בלדי

וְיַצִּיב וְנָכון וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנורָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעולָם וָעֶד: אֱמֶת. אֱלהֵי עולָם מַלְכֵּנוּ. צוּר יַעֲקב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם. וְכִסְאוֹ נָכוֹן. וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת: וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים. נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד כאן ינשק את הציציות ויניחם מידיו וּלְעולְמֵי עולָמִים. עַל אֲבותֵינוּ וְעָלֵינוּ. עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּורותֵינוּ. וְעַל כָּל דּורות זֶרַע יִשרָאֵל עֲבָדֶיךָ:

עַל הָרִאשׁונִים וְעַל הָאַחֲרונִים. דָּבָר טוב וְקַיָּם לְעולָם וָעֶד. אֱמֶת וֶאֱמוּנָה. חֹק וְלא יַעֲבֹר. אֱמֶת. שָׁאַתָּה הוּא יי אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבותֵינוּ. גּואֲלֵנוּ גּואֵל אֲבותֵינוּ. יוצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ. פּודֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ :

עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעולָם. מָגֵן וּמושִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עולָם מושָׁבֶךָ. וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ: אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְותֶיךָ וְתורָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּו: אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּךָ. וּמֶלֶךְ גִּבּור לָרִיב רִיבָם : אֱמֶת. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמושִׁיעַ: מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר: עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ . וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם: רָם וְנִשָּׂא. גָּדוֹל וְנוֹרָא. מוצִיא אֲסִירִים. וּפודֶה עֲנָוִים. וְעוזֵר דַּלִּים. וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו:

מכאן עומדים: תְּהִלּות לְאֵל עֶלְיון . בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְאָמְרוּ כֻלָּם:

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. (שמות טו, יא) שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ עַל שְׂפַת הַיָּם. יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ: יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (שמות טו, יח) גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (ישעיהו מז, ד) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשרָאֵל:

נוסח מרוקו

וְיַצִּיב וְנָכון וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנורָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעולָם וָעֶד: אֱמֶת. אֱלהֵי עולָם מַלְכֵּנוּ. צוּר יַעֲקב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם. וְכִסְאוֹ נָכוֹן. וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת: וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים. וְנֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד כאן ינשק את הציציות ויניחם מידיו וּלְעולְמֵי עולָמִים. עַל אֲבותֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ וְעַל דּורותֵינוּ. וְעַל כָּל דּורות זֶרַע יִשרָאֵל עֲבָדֶיךָ:

עַל הָרִאשׁונִים וְעַל הָאַחֲרונִים. דָּבָר טוב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה חֹק וְלא יַעֲבֹר. אֱמֶת. שָׁאַתָּה הוּא יי אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבותֵינוּ. גּואֲלֵנוּ גּואֵל אֲבותֵינוּ. יוצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ. פּודֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעולָם הוּא שְׁמֶךָ וְאֵין לָנוּ עוד אֱלהִים זוּלָתְךָ סֶלָה :

עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעולָם. מָגֵן וּמושִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עולָם מושָׁבֶךָ. וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ: אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְותֶיךָ וְתורָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּו: אֱמֶת שֶׁ אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּךָ. וּמֶלֶךְ גִּבּור לָרִיב רִיבָם לְאָבות וּבָנִים : אֱמֶת. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמושִׁיעַ: אֱמֶת. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים עָבְרוּ יָם וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר: עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ לָאֵל . וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם: רָם וְנִשָּׂא. גָּדוֹל וְנוֹרָא. מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ. ומַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרום. מוצִיא אֲסִירִים. פּוֹדֶה עֲנָוִים. עוֹזֵר דַּלִּים. הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו:

מכאן עומדים: תְּהִלּות לְאֵל עֶלְיון גּוֹאֲלָם . בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְאָמְרוּ כֻלָּם:

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. (שמות טו, יא) שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם. יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ: יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (שמות טו, יח) וְנֶאֱמַר: גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (ישעיהו מז, ד) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשרָאֵל:

הנוסחים משולבים:

וְיַצִּיב וְנָכון וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנורָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעולָם וָעֶד: אֱמֶת. אֱלהֵי עולָם מַלְכֵּנוּ. צוּר יַעֲקב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם. וְכִסְאוֹ נָכוֹן. וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת: וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים. נוסח עדות המזרח: וְנֶאֱמָנִים כל השאר: נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד כאן ינשק את הציציות ויניחם מידיו וּלְעולְמֵי עולָמִים. עַל אֲבותֵינוּ נוסח עדות המזרח: עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ כל השאר: וְעָלֵינוּ. עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּורותֵינוּ. וְעַל כָּל דּורות זֶרַע יִשרָאֵל עֲבָדֶיךָ:

עַל הָרִאשׁונִים וְעַל הָאַחֲרונִים. דָּבָר טוב וְקַיָּם נוסח עדות המזרח: בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה כל השאר: לְעולָם וָעֶד. אֱמֶת וֶאֱמוּנָה. חֹק וְלא יַעֲבֹר. אֱמֶת. שָׁאַתָּה הוּא יי אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבותֵינוּ. גּואֲלֵנוּ גּואֵל אֲבותֵינוּ. יוצְרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ. פּודֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ נוסח אשכנז: מֵעולָם שְׁמֶךָ. אֵין אֱלהִים זוּלָתֶךָ נוסח ספרד: לעולם הוא שמך, ואין לנו עוד אלוקים זולתך סלה נוסח עדות המזרח: מֵעולָם הוּא שְׁמֶךָ וְאֵין לָנוּ עוד אֱלהִים זוּלָתְךָ סֶלָה :

עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעולָם. מָגֵן וּמושִׁיעַ נוסח עדות המזרח: לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם כל השאר: לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עולָם מושָׁבֶךָ. וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ: נוסח ספרד: אֱמֶת. נוסח עדות המזרח: אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְותֶיךָ וְתורָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּו: אֱמֶת נוסח עדות המזרח: שֶׁ אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּךָ. וּמֶלֶךְ גִּבּור לָרִיב רִיבָם נוסח עדות המזרח: לְאָבות וּבָנִים : אֱמֶת. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמושִׁיעַ: נוסח ספרד: אֱמֶת. נוסח עדות המזרח: אֱמֶת. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ נוסח ספרד: יִשְׂרָאֵל נוסח עדות המזרח: יִשְׂרָאֵל גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף נוסח ספרד: להם נוסח עדות המזרח: לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים נוסח אשכנז: הֶעֱבַרְתָּ. נוסח ספרד: עברו ים נוסח עדות המזרח: עָבְרוּ יָם וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם, אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר: עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ נוסח אשכנז: אֵל נוסח ספרד: לָאֵל נוסח עדות המזרח: לָאֵל . וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם: רָם וְנִשָּׂא. גָּדוֹל וְנוֹרָא. נוסח אשכנז: מַשְׁפִּיל גֵּאִים. וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים. נוסח ספרד: מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ. ומַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרום. נוסח עדות המזרח: מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ. ומַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרום. מוצִיא אֲסִירִים. נוסח עדות המזרח: פּוֹדֶה עֲנָוִים. עוֹזֵר דַּלִּים. הָעוֹנֶה כל השאר: וּפודֶה עֲנָוִים. וְעוזֵר דַּלִּים. וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ נוסח ספרד: יִשְׂרָאֵל נוסח עדות המזרח: יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו:

מכאן עומדים: תְּהִלּות לְאֵל עֶלְיון נוסח ספרד: גּוֹאֲלָם נוסח עדות המזרח: גּוֹאֲלָם . בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְאָמְרוּ כֻלָּם:

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. (שמות טו, יא) שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ נוסח ספרד: הַגָּדוֹל נוסח עדות המזרח: הַגָּדוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם. יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ, וְאָמְרוּ: יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (שמות טו, יח) נוסח אשכנז: צוּר יִשרָאֵל. קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשרָאֵל. וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. נוסח ספרד: צוּר יִשרָאֵל. קוּמָה לְעֶזְרַת יִשרָאֵל. וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. נוסח עדות המזרח: וְנֶאֱמַר: גֹּאֲלֵנוּ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (ישעיהו מז, ד) בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשרָאֵל:

נוסח אשכנזים: יש חזנים שנהגו לומר את המילים "גאל ישראל" בשקט כדי שהקהל לא יצטרך לענות אמן (כדי להחמיר לפי דעת השו"ע שהדבר נחשב להפסק), ורבים אמרו שעדיף שלא לעשות כן.