ברכי נפשי אשר לו הגדולה

רשות לברכו/ רבי אברהם אבן עזרא

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֲשֶׁר לוֹ הַגְּדֻלָּה
וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.

אֲסִיר תִּקְוָה הָגְלָה
יְקַדֵּם אֵל בְּמִלָּה,
רֹאשׁ הַתְּהִלָּה
יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה.

בְּאֵשׁ מוּסָר הוּבָא
וְאָמַר: מֵאַהֲבָה
מְסֻתֶּרֶת טוֹבָה
תּוֹכַחַת מְגֻלָּה.

רְפָא לְבָבוֹת נֶחְלוּ
עַל שִׁבְרָם, יְיַחֲלוּ
לְקוֹל קוֹרֵא: סֹלּוּ,
סֹלּוּ הַמְסִלָּה!

הוֹחַלְתִּי לְפֵשֶׁר
דְּבַר חוֹזֵי יֹשֶׁר –
נָאַם אֵל: לְיוֹם אֲשֶׁר
אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה.

מָרוֹם, הַט זְבוּלְךָ,
רֵד וּגְאַל חֶבְלָךְ
מֵעוֹלָם, כִּי לְךָ
מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).