ברכי נפשי אשר לו הגדולה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רשות לברכו/ רבי אברהם אבן עזרא[עריכה]

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֲשֶׁר לוֹ הַגְּדֻלָּה
וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.

אֲסִיר תִּקְוָה הָגְלָה
יְקַדֵּם אֵל בְּמִלָּה,

רֹאשׁ הַתְּהִלָּה
יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה.

בְּאֵשׁ מוּסָר הוּבָא
וְאָמַר: מֵאַהֲבָה

מְסֻתֶּרֶת טוֹבָה
תּוֹכַחַת מְגֻלָּה.

רְפָא לְבָבוֹת נֶחְלוּ
עַל שִׁבְרָם, יְיַחֲלוּ

לְקוֹל קוֹרֵא: סֹלּוּ,
סֹלּוּ הַמְסִלָּה!

הוֹחַלְתִּי לְפֵשֶׁר
דְּבַר חוֹזֵי יֹשֶׁר –

נָאַם אֵל: לְיוֹם אֲשֶׁר
אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה.

מָרוֹם, הַט זְבוּלְךָ,
רֵד וּגְאַל חֶבְלָךְ

מֵעוֹלָם, כִּי לְךָ
מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.


טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).