ברייתא דמלאכת המשכן יב

<< · ברייתא דמלאכת המשכן · יב · >>

פרק יב

משה עשה כיור אחד, שנאמר ועשית כיור נחשת (שמות ל' י"ח), שלמה עשה עשרה כיורים, שנאמר ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאל לרחצה בהם (דהי״ב ד׳ ו׳), מה ת״ל חמשה מימין וחמשה משמאל, חמשה מימין כיור של משה וחמשה משמאל כיור משה (ולא מימין ומשמאל מדרום ומצפון כדלעיל). שלמה הוסיף שעשה את הים, שנאמר ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אותו סביב וגו׳. ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן אלפים בת יכיל (מ״א ז׳ כ״ג) אי אפשר לומר אלפים שכבר נאמר שלשת אלפים (דהי״ב ד׳ ה׳). ואי אפשר לומר שלשת אלפים שכבר נאמר אלפים, הא כיצד? אלפים בלח שהם שלשת אלפים ביבש. אבל אי אתה יודע כמה היא הבת, שנאמר האיפה והבת תוכן אחד (יחזקאל מ״ה י״א), ואומר עשרת הבתים חומר (שם), תנם עשרת בתים לכל כור וכור הרי מאתים כור, צא מהם חמשים כור תנם חמשים על חמשים, הרי מאה וחמשים מקוה טהרה, שכל מקוה ומקוה ארבעים סאה. ומנין שמחזיק מאה וחמשים מקוה טהרה? אם תאמר כולו עגול אינו מחזיק, אם תאמר כולו מרובע מחזיק הוא יתר על כן, אלא שלש אמות התחתונות היו מרובעות, תנם עשר על עשר הרי מאה אמה, תנם מאה על מאה, הרי מאה מקוה טהרה. מכאן שערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה ובהם אמה על אמה ברום שלש אמות, שתי אמות העליונות היו עגולות תנם עשר באמה על עשר באמה הרי שבעים וחמש אמה, תנם שבעים וחמש על שבעים וחמש הרי מאה וחמשים, תנם חמשים על חמשים הרי חמשים מקוה טהרה, הא למדת שהמרובע יתר על העגול רביע. ומנין שעגול מלמעלה, שנאמר ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס (מ״א ז׳ כ״ו), ומנין שהיה מרובע מלמטה, שנאמר עומד על שנים עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה (שם), מה ת״ל פנים פנים ארבע פעמים? אלא נכנס להיכל פונה לימין, לעזרה פונה לימין, להר הבית פונה לימין, עולה לראש המזבח פונה לימין. ודמות בקרים תחת לו סביב סביב סובבים אותו, עשר באמה מקיפים את הים סביב, שנים טורים הבקר יצוקים במצקתו (דהי״ב ד׳ ג׳), נמצאו ראשי שורות על ראשי שוורים של ארבעה ארבעה במצבתם שמשמשין לכל הצדדים, וכולו היה מוצק מרגליו של שור.