ברייתא דמלאכת המשכן ה

פרק ה'-החצר[עריכה]

חצר ארכה מאה אמה ורחבה חמישים אמה שנאמר "ועשית את חצר המשכן" אבל אין אתה יודע כמה רחבה של קלע שתדע בה גובהה של חצר. כיוון שכתוב "וקומה חמש אמות" מה קומת קלע חמש אף רוחב חמש. כיצד היה מעמיד את החצר היה נותן עשרים אדנים של נחושת בצפון ועשרים בדרום ועמוד בתוך כל אחד ואחד וקונטיסין היו שם וטבעת קבועה באמצעיהם והיה נותן את הקונטיסין במיתרים והעמודים והקונטיס ארכו של כל אחד ואחד שישה טפחים ורחבו שלושה. ותולה את הטבעת בתוך האונקלי שבעמוד ותולה בה את הקלע כמין קלע של ספינה נמצאת הקלע יוצאת מהעמוד שתי אמות ומחצה מצד זה וכן מצד זה וכן לעמוד השני הא למדת שבין עמוד לעמוד חמש אמות היה מחבר את הקונטיסין במיתרים ובעמודים ומחברן בתוך יתדות האהל וכשם שהיו יתדות למשכן היו יתדות לחצר שנאמר "לכל כלי המשכן" וגו' אבל אין אתה יודע כמה מן הקלעים לפתחה של חצר שכתוב "ואת קלעי החצר" וגו' מה מן המשכן והמזבח עשר אמות כך מן הקלעים עד פתחה של חצר עשר אמות אבל אין אתה יודע כמה גובה פתחה של חצר כיוון שנאמר "ומסך שער החצר" וגו' . "וקומה ברוחב חמש אמות" שאין תלמוד לומר "חמש אמות" ומה תלמוד לומר "חמש אמות" ללמדך שארכו עשרים אמה ורחבו חמש אמה וכן לפאת צפון מאה אמה שנאמר "וכן לפאת צפון" ולמערב חמישים אמה שנאמר "וכן לפאת ים קלעים חמישים אמה" ולמזרח חמישים אמות שנאמר "ולפאת קדמה מזרחה חמישים אמה" צא מהם חמש עשרה קלעים שנאמר "וחמש עשרה קלעים לכתף" וגו מן הקלעים שבדרום עד האהל עשרים אמה והאהל עשר אמות ומן האהל עד הקלעים שבצפון עשרים אמה הא למדת שרחבה חמישים אמה. ומן הקלעים שבמערב ועד האהל עשרים אמה והאהל שלושים אמה ומן האהל ועד הקלעים שבמזרח חמישים אמה הא למדת שארכה מאה אמה שנאמר "אורך החצר מאה באמה" רבי יוסי אומר אין תלמוד לומר "חמישים בחמישים" ומה תלמוד לומר "חמישים בחמישים" זה לפני האהל הא למדת שארכה מאה ורחבה חמישים ברוחב פתחה של חצר כך פתחו של היכל בגובה פתחו של היכל כך רוחב פתחו של אולם מכאן אמר רבי יוסי ברבי יהודה קרפף יותר מבית סאתיים כחצר המשכן אין מטלטלין בתוכו בשבת