ברטנורא על מקואות ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א)

רבי יוסי אומר - ולזה לוג ומחצה ונתערבו. והרי יש כאן שלשה לוגין מים שאובין שהן פוסלין את המקוה, אע"פ כן כשרין:

שלא נקרא עליהם שם פסול - שאם היו מוסיפין מים כשרין בכל אחד עד תשלום שיעור של מקוה, היה כל אחד מהן כשר:

ונחלק לשנים - והוסיפו בכל אחד מים כשרים עד שיש בכל אחד מהם כשיעור מקוה:

פסול - כל אחד מהן:

וחסר אפילו קרטוב - לאחר שנפלו עליו שלשה לוגין מים שאובין מצומצמים נחסר ממנו אפילו קרטוב של מים:

כשר - להוסיף עליו מים ולהשלימו לשיעור מקוה. שאי אפשר שבאותו קרטוב שחסר, לא חסר מעט מן השלשה לוגין, ונמצא שלא היה בו שלשה לוגין מים שאובין:

קרטוב - חלק מס"ד בלוג :

עד שיצא ממנו מלואו - המים שהיו בו תחילה כשנפלו בו שלשה לוגין מים שאובין:

ועוד - מעט יותר כדי לחסר משלשה לוגין. כגון מקוה שהיו בו עשרים סאה מים כשרים ונפלו לתוכו שלשה לוגין מים שאובין ונתמלא אח"כ מי גשמים, לעולם הוא בפסולו עד שיוציא ממנו עשרים סאה שהיו שם תחילה, ועוד מעט יותר, למעט שלשה לוגין :

(ב)

שיעמיד בחצר ארבעים סאה - מקוה כשר למטה מן הפסול, ופותקן לכשר כדי שיתחברו, ויטהר העליון הפסול מן התחתון הכשר, דאמרינן גוד אסיק. וכל שכן אם הכשר למעלה והפסול למטה, דאמרינן גוד אחית:

אא"כ פסק - שפסקו מימיו ויצאו ממנו מלואו ועוד כדאמרן. ויש גורסים אא"כ פקק, כלומר אא"כ סתם על המקוה אשר עשה עד שלא יגע אחד באלה המים . וגירסא ראשונה נראה לי עיקר. ואין הלכה כר' אלעזר בן עזריה :

(ג)

והאמה נכנסת לו - כגון מי גשמים שבאו מן המדרון ונכנסים לו:

הסוחט את כסותו - והמים שהיו נבלעים בו חשיבי מים שאובים, וכשהוא סוחטן לתוך הבור הן באין ממקומות הרבה שמכאן ומכאן לבגד:

והמערה מן הצרצור - כלי חרס שעושין על פיו שבכה כמין מכבר מעשה רשת, והמערה ממנו מטיל המים ממקומות הרבה:

ר' עקיבא מכשיר - קסבר דאין שלשה לוגים מים שאובין פוסלין את המקוה אא"כ מטילן למקוה מכלי אחד וממקום אחד, משא"כ בכסות וצרצור:

וחכמים פוסלים - דסברי שלשה כלים מצטרפין:

לא אמרו מטילין אלא מטיל - כל זה קיבל ר' עקיבא מרבותיו, דכלי המטיל שלשה לוגין מים למקוה פוסל את המקוה:

ולא כך אמרו אלא שנפלו - ולא שנא מכלי אחד או מכלים הרבה . ואין הלכה כר' עקיבא:

(ד)

מכלי אחד משנים וכו' - סיומא דמלתייהו דרבנן היא:

תשעה קבין מים - בעל קרי חולה שאינו יכול לטבול, אם נתנו עליו תשעה קבין מים, טהור. ואשמעינן מתניתין דלא שנא מכלי אחד לא שנא משנים או שלשה כלים:

וכן טהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין - דפוסל את התרומה, כדאמרינן פרק קמא דשבת [דף יג], הני שלשה לוגין משנים או שלשה כלים מצטרפין, מארבעה אין מצטרפין:

במה דברים אמורים - דמשנים ושלשה כלים מצטרפין:

בזמן שלא נתכוין לרבות - אמקוה קאי, שלא נתכוין להוסיף עליו כדי להרבות בו מים :

אפילו קרטוב - שיעור מועט, אחד מס"ד בלוג: