ברטנורא על מדות ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א)

פתחו של היכל - שתים בפנים. בעובי הכותל שכלפי פנים:

ושתים בחוץ - בעוביו שכלפי החוץ. שעוביו של כותל ההיכל היה שש אמות, ולסוף אמה חיצונה של עובי הכותל היו הדלתות החיצונות אחד לימין הפתח ואחד לשמאלו, כל דלת מהן רחבה חמש אמות, וכשהיו נעולות היו נוגעות זו בזו וסותמות רוחב חלל הפתח שרחבו עשר אמות, וכשהיו נפתחות לצד פנים מכסות חמש אמות של עובי הכותל. ושתים דלתות אחרות כמדות אלו היו קבועות בסוף עובי הכותל לצד פנים, וכשהן נפתחות מכסות חמש אמות מפה וחמש אמות מפה מרוחב כותל ההיכל בפנים, ושם לא היה הכותל טוח בזהב כמו שאר הבית, לפי שלא היה נראה:

אצטרמיטה - לוחות של פרקים מחוברות על ידי חוליות, והן נפתחות, וכשרוצה נכפפות ונכפלות זו על זו. כך היו כל הדלתות הללו בין שלפנים בין שלחוץ מחוברות על ידי חוליות, ולסוף חצי אמה של עובי הכותל היו קבועות, בין הדלתות שבפנים בין אותן שבחוץ, וחמש אמות של עובי הכותל מפסיקות בין הדלתות החיצונות לדלתות הפנימיות. וכל דלת היה חמש אמות מחובר משתי לוחות, כל לוח שתי אמות ומחצה, וכשנפתח הדלת החיצון לצד פנים היה חציו נכפף ונכפל זה על זה, ומכסה מעובי הכותל אמתים וחצי, וכן הדלת הקבוע בפנים כשנפתח לצד חוץ היה אף הוא נכפף ונכפל ומכסה האמתים וחצי שנשארו מעובי הכותל:

שנאמר ושתים דלתות לדלתות שתים - אלמא כל דלת ודלת היתה חלוקה לשתים:

(ב)

ושני פשפשין - שני פתחים קטנים אחד מימין שער הגדול של היכל ואחד משמאלו, רחוקים קצת מן השער. אותו שבדרום כתיב סגור יהיה לא יפתח, בשל עתיד, ומסתמא כך היה בבית עולמים:

ופתח את הפשפש ונכנס משם לתא - והיא לשכה אחת הפתוחה להיכל. ומן התא נכנס להיכל, והולך בחלל ההיכל עד השער הגדול שבסוף עובי הכותל מבפנים, ופותחו ובא לו אל שער השני שבסוף עובי הכותל מבחוץ ועומד בפנים ופותחו:

רבי יהודה אומר בתוך עוביו של כותל היה מהלך - קסבר דמן התא לא היה נכנס להיכל, אלא מן התא היה מהלך בתוך עוביו של כותל עד שנמצא עומד בין שני השערים, ופותח את דלתות של שער החיצון מבפנים, ודלתות של שער הפנימי מבחוץ:

(ג)

תאים - לשכות:

חמשה עשר בצפון - לקמן בפרקין כי חשיב מצפון לדרום שבעים אמה, קא תני כותל המסיבה חמש, והמסיבה שלש, כותל התא חמש, והתא שש, וכותל ההיכל שש. וכנגדן קחשיב בדרום. ולאו למימרא דעובי כותל המסיבה ועובי כותל התא ועובי כותל ההיכל שלצד צפון היה כך, אלא עובי הכותל עם החלל שבינו ובין הכותל השני הוא מונה , ובחמש של כותל המסיבה ושלש של מסיבה וחמש של כותל התא ושש של התא ושש של כותל ההיכל, בכל אחד מאלו החמשה היתה לשכה אחת דהיינו תא, הרי חמשה תאים בצפון. וכנגדן בדרום. ועל אלו החמשה היו בנויין חמשה אחרים, ועוד חמשה על גביהן, הרי חמשה עשר תאים לצפון וחמשה עשר לדרום. וכן במערב קחשיב לקמן בפרקין כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא חמש, בכל אחד מהם היה לשכה, שלא היה הכותל עב שש אלא הכותל עם התא שבו היה שש, והתא [האחר] שחוצה לו היה שש, וכותל התא האחר שחוץ להם עם התא שבו היה חמש, הרי שלש לשכות. ושלש לשכות אחרות בנויות על גבי אלו השלש, ושתים על גביהן, הרי שמונה תאים למערב:

ואחד לפשפש - לתא שיש בו הפשפש הצפוני שבאותו תא נכנסים להיכל . וסתם מתניתין כרבנן דאמרי לעיל נכנס לתא ומן התא להיכל. דלא כר' יהודה דאמר בתוך עביו של כותל היה מהלך:

(ד)

התחתונה חמש - מחוץ לכותל המסיבה שהוא הכותל החיצון של הקודש היו יציעים, דהיינו גזוזטראות מקיפים את הבית משלש רוחות מערב צפון ודרום, והיו היציעים הללו תחתיים שניים ושלישים. היציע התחתונה חמש באמה רחבה, והרובד שעליה דהיינו התקרה שעל התחתונה שהיא הרצפה של התיכונה, שש באמה רחבה, לפי שכותל המסיבה היה הולך ומיצר כלפי מעלה, וכשהגיע אל הרובד שעל גבי התחתונה היה נכנס לפנים אמה אחת, ועל אותה אמה הבולטת היו נתונים קורות היציע, נמצאת היציע התיכונה רחבה אמה אחת יותר מן התחתונה, דהיינו אותה אמה שנכנס הכותל לפנים. וכן כשמגיע לרובד שעל גבי התיכונה שהיא הרצפה של שלישית, היה הכותל מיצר ונכנס לפנים אמה אחת, כדי שיניח ראש הקורה על אותה אמה, שכותל התיכונה בולט ויוצא לחוץ יותר מכותל העליונה, ונמצאת היציע העליונה רחבה אמה יותר מן התיכונה ושתי אמות יותר מן התחתונה. וזהו שנאמר (מלכים א ו) כי מגרעות נתן לבית חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית, כלומר היה מגרע ומחסר בעובי הכותל מבחוץ אמה אחת ברובד של התיכונה, ועוד אמה אחרת ברובד של העליונה, כדי שיהיה לו מקום לשום בהם ראשי הקורות של הרובד, כדי שלא יצטרך לאחוז בקירות הבית לעשות חורין בכותל ולתחוב שם ראשי הקורות:

(ה)

ומסבה - כמין מחילה ומערה :

שבה היו עולים לגגות התאים - ומפני שהעולה בה עולה דרך היקף ויורד דרך היקף, קרוי מסיבה:

ולולין - ארובות שעושים בעליות:

משלשלים את האומנים - מורידין אותם בחבל בתוך התיבות, כדי שלא יהנו בראיית בית קודש הקדשים, אלא מתקנין מה שצריך בלבד ועולין:

(ו)

מאה על מאה - מאה אורך ומאה רוחב:

אוטם - בנין אטום וסתום להיות יסוד לבית, שעליו מעמידין הכתלים :

אמה כיור - הקורה התחתונה של תקרה היתה עוביה אמה. ולפי שהיתה טוחה בזהב ומצויירת ציורים נאים נקראת כיור:

ואמתיים בית דלפה - הקורות העליונות הנשענות על הקורה התחתונה היה עוביין שתי אמות, והן קרויין בית דלפה, לפי שהנסרין של תקרה מחוברין על ידן. תרגום במחברת, בבית לופי. ואין לתמוה היאך היתה הקורה התחתונה שהכל נשען עליהם עוביה אמה אחת בלבד והקורות העליונות שאין סובלות משא כל כך היה עוביין שתי אמות, לפי שהקורה התחתונה מתוך שהיתה רחבה ביותר בעובי אמה היתה חזקה ובריאה ויכולה לקבל הבנין שעליה, אבל הקורות העליונות שלא היו רחבות אלא טפח או פחות צריכות להיות עבות יותר. אי נמי, היו הקורות העליונות עוביין שתי אמות כדי להרחיק התקרה מן הקורה התחתונה, לפי שהיא מצויירת ציורים נאים, ואם היתה התקרה סמוכה לה לא היו ציוריה נראות וניכרות כל כך:

תקרה - הנסרים שנותנין על הקורות היו עוביין אמה:

מעזיבה - הטיט והאבנים והסיד שנותנין על הנסרין:

כלה עורב - טס של ברזל חד כמין סייף וגבהו אמה היה מונח על גבי המעקה, כדי שלא ינוחו העופות עליו, לפיכך נקרא כלה עורב שמכלה העורבים משם:

(ז)

כותל האולם - עובי כותל האולם לצד מזרח חמש אמות. וכן כותל ההיכל עוביו שש לצד מזרח:

ותוכו - חללו של היכל ארבעים אמה:

ואמה טרקסין - כותל המפסיק בין ההיכל לבין קדשי הקדשים קרוי טרקסין, על שם שסוגר על הארון והלוחות שניתנו בסיני. טרק בלשון ארמי סגירה, כמו טרוקי גלי [ברכות כ"ח ע"א]. סין, סיני. ועוביו של כותל זה, אמה. ולא הכריעו בו חכמים אי קדושתו כקדושת פנים או כקדושת חוץ, לפיכך עשו בבית שני שתי פרוכות, אחת חיצונה ואחת פנימית, וביניהן אויר אמה, לקלוט ביניהן אויר מקום הכותל שהיה עוביו אמה:

כותל ההיכל שש - כבר פירשנו לעיל שלא היה כותל ההיכל שבצד מערב עוביו שש, אלא עובי כותל ההיכל עם המקום הפנוי שבינו ובין הכותל השני שחוצה לו היה שש אמות. ועובי כותל השני שקרוי תא עם המקום הפנוי שבינו ובין הכותל השלישי שש אמות. ועובי הכותל השלישי שקרוי כותל התא עם המקום הפנוי שבינו ובין הכותל הרביעי החיצון היה חמש אמות . ושלשת המקומות הפנויין שבין ארבעה כתלים הן התאים. ועליהן תאים אחרים, כאותה ששנינו למעלה במערב שלשה על גבי שלשה ושנים על גביהן. וכן מצפון לדרום כותל המסבה חמש כו', כולן עם החלל שבין כותל לכותל, הכל כמו שפירשתי לעיל:

חמש עשרה אמה מן הצפון - שכותל האולם עוביו חמש אמה, והאולם עשר אמות לצפון וכן לדרום :

בית החליפות - על שם הסכינים שגונזים שם, קרוי בית החליפות, שכן בלשון רומי קורין לסכינים הגדולים חלפים:

צר מאחוריו - לצד מערב, ורחב מלפניו לצד מזרח. ולא אתפרש לי האיך, שהרי מאה על מאה היה בשוה: