ברטנורא על התורה/בראשית/מד
ח
[עריכה]הן כסף זה אחד מעשרה ק"ו שבתורה. קשה מאי ק"ו הוא זה הרי יכולין אנו לומ' הכסף אבל הזהב ששוה יותר יגנבו י"ל שהכסף שהשיבו היה שוה יותר מהכלי זהב שהיו אומ' ובדרך זה יהיה הק"ו טוב. עו' י"ל שהק"ו הוא מההשבה כלומ' הכסף שהיה כבר ברשותינו השיבונו אליך מארץ כנען ואך נגנוב עזרתני לכתוב שורותים בפרשת ויהי מקץ שנתיים ועתה תחנתי תוגש וסעדני בסדר ויגש
יח
[עריכה]ויגש אליו הוא מלך וכו' פי' ויגש הכתו' כאן הוא מלך ואבל כל ויגש שבמקרא שהוא לשון קבלה כלומ' צעקה ותלונה שהרי אמר לו ואל יחר אפך דמשמע שדבר אליו קשות. וי"מ הוא מלך מוסב אל יהודה כלומ' למה נגש יהודה יותר מאחיו לפי שהוא מלך וגבור באחיו. ועל דעתי שזה הפי' נשחת ולא יצלח לכל שהרי יש בזה טעם אחר כמו שכתו' בסמוך כי עבדך ערב את הנער: כי כמוך כפרעה חשוב אתה וכו' ד"א מה פרעה גוזרו כו' ומבטיח ואינו עושה וכו'. קשה מה גזר פרעה שלא קיים ומה הבטיח שלא עשה. י"ל שגזר שלא יכנס עבד בגדולה ונכנס יוסף. והבטיח שכל הבאים לשבור בר יבואו בטוחים ואלו נתפשו כמרגלים. וכי זו היא שימת עין שאמרת וכו' קשה היכן מצינו שאמ' להם ואשימה עיני עליו. י"ל שאמ' להם ואת אחיכם הקטן תביאו אלי כלומ' הביאוהו ויהיה אצלי ואשגיח בו ויהיה כמוני והיינו ואשימה עיני עליו. ד"א אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדוניך. קשה מאי ד"א שני פעמים י"ל שלפי הפי' הראשון שפי' חשוב אתה בעיני כמלך אינו מתישב יפה לומ' כמוך כפרעה שהרי פירושו אתה כפרעה ופרעה כמוך ואם פירושו חשוב אתה כמלך היינו אתה כפרעה אבל פרעה כמוך היכי משכחת ליה הרי הוא לשון חסרון לכבוד פרע' לכך פי' ד"א סופך ללקות בצרעת שעתה נוכל לומ' כמוך כפרעה אתה כפרעה ופרעה כמוך ששניהם לוקים בצרעת וגם לזה הפי' קשה לישב מלת כי שהיא נתינת טעם לשלמעלה הימנו ואל יחר אפך לכך פי' אם תקניטני שעכשיו מתישבת מלת כי שנותנת טעם למה שאמ' ואל יחר אפך כלומר אל תכעוס עמי כי אם תכעוס כמוך כפרעה אהרוג אותך ואת אדוניך:
יט
[עריכה]אדוני שאל מתחלה באת עלינו בעלילה וכי בתך היינו מבקשים או אחותינו אתה מבקש פי' שכן דרך הרוצה להשיא בתו שואל היש לחתנו אחים לידע אם יש לו לחלוק ממונו עם אחרים לכך אמ' רש"י בתך היינו מבקשים כלפי ששאלם היש לכם אח ודרך הרוצה לישא אשה שואל היש לה אב לפי שהאב מטיב לבתו ויטיב גם לחתנו עתה לכך אמר אחותינו אתה מבקש כלפי ששאלת היש לכם אב:
כב
[עריכה]ומת אם יעזוב את אביו אנו דואגים שמא ימות בדרך וכו' קשה מנא לו דשייך אל הנער תאמר דשייך לאביו שימות מצרתו. י"ל לפי שכל המקרא מדבר בנער כמו שאמ' לא יוכל הנער לעזוב את אביו הרי תלה החסרון בנער לא באביו לכך נראה לפרש ומת הנער בדרך. אבל לקמן בפסוק והיה כראותו כי אין הנער ומת פי' שם מת אביו מצרתו לפי שתחלת המקרא מדבר באביו כמו שאמ' והיה כראותו כי אין הנער לכך נראה לפרש ומת אביו מצרתו: