ברטנורא על התורה/בראשית/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ג[עריכה]

מפרי האדמה יש מדרש אגדה אומר זרע פשתן היה. קשה מנא לו לבעל המדרש הזה שזרע פשתן היה. י"ל דנפקא ליה מדמתרגמינן מנחה קרבנא וקרבן במלוי אותיות פשתן בסופי תיבות קו"ף רי"ש בי"ת נו"ן הרי פשתן בסופי תיבות:

כב[עריכה]

וצלה גם היא ילדה וכו' קשה שהרי למעלה פי' שהשקה כוס של עקרין בשביל שלא תלד. וי"ל שלא הזיקוה העקרין כלל וילדה ולכך כתיב גם כלו' גם כי השקוה כוס עקרין מ"מ ילדה:

כג[עריכה]

ויאמר למך לנשיו שהיו נשיו פורשות ממנו לפי שנגזר לכלות לזרע קין ז' דורות וכו' אמרו מה אנו יולדות לבהלה למחר יבא המבול וכו'. קשיא דידיה אדידיה דברישא משגיע שפירשה ממנו מפני גזרת שבע לקין ואחר כך משמע שפירשה ממנו מפני גזרת המבול וי"ל שהיו סבורות שגזרת כליון זרעו של קין וגזרת המבול גזרה א' היא כלומר שאין המבול בא אלא לכלות זרעו של קין וטעו האצטרולוגין שלהן בין זרעו של למך זה ובין זרעו של למך אביו של נח כדרך כל האצטגנינין והחוזים בכוכבים: