בראשית רבה פד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · פד · ג · >>


הוסף ביאור

ג. [עריכה]

(איוב ט, כג): "אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם וגו'" אנטונינוס שאל את רבינו רבי יהודה הנשיא א"ל מהו דכתיב "אם שוט ימית פתאום" א"ר גזור דיסב מאה מגלבין והוא יהיבין מאה דינרים דין סכום לדין ודין סכום לדין ולא מפקין מידיה כלום כענין הזה מלעיג על המוכה.
"לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג" א"ר אחא בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג אמר לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה תדע לך שהוא כן יעקב אבינו ע"י שבקש לישב בשלוה בעוה"ז נזדווג לו שטנו של יוסף "וישב יעקב".

(כו): "לא שלותי ולא שקטתי".
"לֹא שָׁלַוְתִּי" מעשו.
"וְלֹא שָׁקַטְתִּי" מלבן.
"וְלֹא נָחְתִּי" מדינה.
"וַיָּבֹא רֹגֶז" בא עלי רגזו של יוסף: