לדלג לתוכן

בראשית רבה עז ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ב.    [ עריכה ]

ר' חוניא אמר נדמה לו בדמות רועה לזה צאן ולזה צאן לזה גמלים ולזה גמלים א"ל העבר את שלך ואחר כך אני מעביר את שלי העביר יעק"א שלו, אמר נחזור ונחמי דילמא אנשינן כלום מן דחזר ויאבק איש עמו. רבי חייא רבה ור"ש בר רבי נסבין ויהבון בפרגמטיא בהדין מטכסא עלון להדא צור ועבדון עבידיתהון מן דנפקי מן פילי אמרי נלך ונתפוס אומנות אבותינו נחזור ונחמי אי אנשינן כלום חזרון ואשכחן מחיילא דמטקסין אמרין לון מן הן אית לכון אמרין מן דיעקב סבא דכתיב ויותר יעקב לבדו ורבנן אמרי לארכילסטים נדמה לו לזה צאן ולזה צאן לזה גמלים ולזה גמלים אמר לו העבר את שלי ואני אעביר את שלך העביר המלאך את של אבינו יעקב כהרף עין והיה אבינו יעקב מעביר וחוזר ומשכח מעביר וחוזר ומשכח כל הלילה א"ל פרקמוס (נ"א פרמקוס) א"ר פנחס באותה שעה נטל אבינו יעקב פוקרין ונתן לו בתוך צוארו א"ל פרקמוס פרקמוס א"ר הונא בסוף אמר המלאך אני מודיעו עם מי הוא עוסק מה עשה נתן אצבעו (נ"א צור) בארץ התחילה הארץ תוססת אש א"ל יעקב מן דא את מדחיל לי אנא כוליה מינה הה"ד (עובדיה א) והיה בית יעקב אש וגו':