בראשית רבה סט ה
<< · בראשית רבה · סט · ה · >>
והיה זרעך כעפר (בראשית כח, יד), מה עפר הארץ אינו מתברך אלא במים, כך בניך אין מתברכין אלא בזכות התורה שנמשלה כמים, ומה עפר הארץ מבלה את כל כלי מתכות והוא קים לעולם, כך בניך מבלין את כל העולם והם קימים לעולם. ומה עפר עשוי דיש לכל, כך בניך עשוים דיש, הדא הוא דכתיב (ישעיה נא, כג): ושמתיה ביד מוגיך, מהו מוגיך אלין דממיגין מחתיך [נסח אחר: מכתיך] ומיסרין אותך ומתישין את כחך. אפלו כן לטובתך משקשקין וממרקין לך מן חוביך, כמה דתימא (תהלים סה, יא): ברביבים תמגגנה צמחה תברך. (ישעיה נא, ג): אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה, מה היו עושים להם, היו מרביצים אותן בפולטריות ומעבירין כרים עליהם. רבי עזריה בשם רבי אחא אמר היא סימן טוב, מה פלטירה זו מבלה את העוברים ואת השבים והיא קימת לעולם, כך בניך מבלים את כל אמות העולם והם קימים לעולם. (בראשית כח, יד): ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה, אמר רבי אבא בר כהנא את הוא תרעיא דימא, כמא דאת אמר (מיכה ב, יג): עלה הפרץ לפניהם, רבי יוסי בר חנינא אמר אף חלוקי יחזקאל הראה לו, והלוא לא פרש יחזקאל אלא מן המזרח למערב, בא ישעיה ופרש (ישעיה נד, ג): כי ימין ושמאול תפרצי וגו':