בראשית רבה סה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · סה · ג · >>

הוסף ביאור

ג. [עריכה]

"ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח וגו'" (ויקרא יא, טו): "את כל עורב למינו"

סיפור :
בימי ר' חייא רבה עלה זרזיר אחד לארץ ישראל אתון טעינין ליה לגביה אמרו ליה מהו דניכליניה אמר לון אזלון יהבו יתיה על איגרא וכל עוף דשכן על גביה מן מיניה הוא אזלין יהבו יתיה על איגרא ואתא הדין עורבא מיצראה שכן על גביה אמר מסאב הוא דמן מיניה הוא דכתיב "ואת כל עורב למינו" אמרו לא הלך עורב אצל זרזיר אלא שהוא מינו

כך לפי שכתוב בו כי החרם תחרימם ייתי הדין מחיק שמא ויסב להדא מחיקת שמא "ויהי עשו בן ארבעים שנה":