לדלג לתוכן

בראשית רבה סד ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ט.    [ עריכה ]
"ואבימלך הלך אליו מגרר" - מגורר. מלמד שנכנסו לסטים לתוך ביתו והיו מקרקרים בו כל הלילה.

דבר אחר: "מגרר" - מגורר - מלמד שעלו בו צמחים כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (איוב ג, ח): "להתגרד בו".
"וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ" - רבי יהודה אמר: 'אחוזת מרעהו' היה שמו. רבי נחמיה אמר: סיעת מרחמוהי חבורת אוהביו.
"וּפִיכֹל שר צבאו" - רבי יהודה ורבי נחמיה - ר' יהודה אמר: פיכול שמו. רבי נחמיה אמר: פה שכל צבאותיו נושקים לו על פיו: