בראשית רבה מד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · מד · ג · >>

הוסף ביאור

ג.    [ עריכה ]

ג ד"א אל תירא אברם הה"ד (ישעיה מא) ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי אשר החזקתיך מקצות הארץ ממספוטמיא ומחברותיה ומאציליה קראתיך ממפולשין שבה קראתיך זמנתיך בחרתיך ולא מאסתיך בחרתיך באברם ולא מאסתיך באברהם אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמר רבי הושעיא בשעה שאמר יצחק ליעקב גשה נא ואמושך בני נשפכו מים על שוקיו והיה לבו רפה כשעוה וזימן לו הקב"ה שני מלאכים אחד מימינו ואחד משמאלו והיו אוחזין אותו במרפקו כדי שלא יפול הה"ד אל תשתע כי אני אלהיך לא תשוע אמצתיך אף עזרתיך וגו' הן יבושו ויכלמו וגו' אלו שהם שוטנים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך אלו שהן עושין עמך מריבה תבקשם ולא תמצאם אלו שהן עושין עמך מצות כי אני ה' אלהיך האומר לך אל תירא שנאמר אל תירא אברם: