בראשית רבה לו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]

ויהיו בני נח היוצאים מן התבה. (איוב לד) והוא ישקיט ומי ירשיע ויסתיר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד. דרש ר' מאיר: והוא ישקיט, מעולמו. יסתיר פנים, לעולמו כדיין שמותחין כילה על פניו, ואינו יודע מה נעשה מבחוץ. כך אמרו דור המבול (שם כב): עבים סתר לו ולא יראה. אמרו לו: דייך מאיר! אמר להון: ומה הוא דכתיב: והוא ישקיט ומי ירשיע וגו'?! אמר: נתן שלוה לדור המבול. ומי בא וחייבן? ומה שלוה נתן להם? (שם כא) זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם (שם) ישלחו כצאן עויליהם וגו'.

רבי לוי ורבנן רבי לוי אמר: לשלושה ימים היתה אשתו מעוברת, שנאמר כאן נכון, ונאמר להלן היו נכונים. מה נכון שנאמר להלן לשלושה ימים, אף נכון שנאמר כאן לשלושת ימים.

ורבנן אמרין: ליום אחד היתה אשה מעוברת ויולדת. נאמר כאן נכון, ונאמר להלן נכון, והיה נכון לבוקר. מה נכון שנאמר להלן יום אחד, אף כאן יום אחד. וצאצאיהם לעיניהם, שהיו רואים בניהם ובני בניהם.

ישלחו כצאן עויליהם אמר ר' לוי: בערביא צוחין לינוקא עוילה, וילדיהן ירקדון כאלין שדיא. היך מה דאת אמר (ישעיה יד): ושעירים ירקדו שם, כשהיתה אחת מהם יולדת ביום, היתה אומרת לבנה: צא והבא לי צור לחתוך טבורא. בלילה היתה אומרת לבנה: צא הדליק לי נר לחתוך טיבורא דילך.

עובדא הוה בחדא איתתא דילידת בלילה, אמרה לברא: זיל אדליק בוצינא דנקטע שורך! נפק ופגע ביה שידא שמדון. אמר לו: זיל גלוג לאימך דקרא תרנגולא, ואלמלא דקרא תרנגולא הוינא מחייתך וקטליתך! אמר לו: זיל את גלוג לאימך דלא קטעת אמא שורי, דאילמלא דקטעתיה, הוינא מחי יתך וקטיל יתיך, הה"ד (איוב כא) בתיהם שלום מפחד, מן המזיקין. ולא שבט אלוה עליהם, מן היסורים. וכשהסתיר פניו מהם, מי אמרו לו שלא עשית כשורה?! ומה הסתיר פניו מהם? שהביא עליהם המבול, הדא הוא דכתיב (בראשית ז): וימח את כל היקום וגו'.

על גוי ועל אדם יחד על גוי, זה דור המבול. ועל אדם, זה נח. יחד, שממנו הושתת העולם, ויש לו להעמיד עולמו מאומה שלימה, ומאדם אחד, שנאמר: ויהיו בני נח היוצאים: