בראשית רבה כ י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · כ · י · >>

הוסף ביאור

י. [עריכה]

[ג, יח] וקוץ ודרדר תצמיח לך, קוץ זה קנרים, דרדר אלו עכביות, ויש מחליפין קוץ אלו עכביות דרדר זה קנרים, שהיא עשוייה דרין דרין, ואכלת את עשב השדה, רבי יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אמר אלו זכית היתה מעלת לך מכל אילני ג"ע =גן עדן=, עכשיו שלא זכית וקוץ ודרדר תצמיח לך, א"ר נחמיה אלו זכית היית נוטל עשבים מתוך גן עדן, וטועם בהם כל מעדנים שבעולם, עכשיו שלא זכית ואכלת את עשב השדה, אמר רבי יצחק על הדורות הללו הוא אומר ואכלת את עשב השדה שאדם משליף (על) שדהו ואוכלה עד שהוא עשב, כיון ששמע אדם הראשון כן הזיעו פניו, אמר מה אני נקשר לאבוס כבהמה, אמר לו הקב"ה הואיל והזיעו פניך תאכל לחם, אמר רבי לוי נוח היה לו אם היה עומד בקללתו הראשונה, [ג, יט] בזעת אפיך תאכל לחם א"ר אבהו זה אחד מה' דברים שהן סימן יפה לחולה, ואלו הן, עיטוש, וזיעה, ושינה, וחלום, וקרי, עיטוש מנין, שנאמר (איוב מא) עטישותיו תהל אור, וזיעה מניין, שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם, שינה מניין, שנאמר (שם /איוב/ ג) ישנתי אז ינוח, חלום מניין, שנאמר (ישעיה לח) ותחלימני ותחייני, קרי מניין, שנאמר (שם /ישעיהו/ נג) יראה זרע יאריך ימים, רבנן דקסרין אמרין אף הלוך מעים בדרך הארץ, מה טעמיה (שם /ישעיהו/ נא) מהר צועה להפתח וגו', רבי חגי בשם רבי יצחק אמר ובלבד בל יחסר לחמו, עד שובך אל האדמה כי ממנה וגו', אמר לו קומץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזול בידך, כי עפר אתה ואל עפר תשוב, א"ר שמעון בן יוחאי מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה כי עפר אתה ואל עפר תלך לא נאמר, אלא תשוב.