בראשית רבה כו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]

ויהי נח בן חמש מאות שנה. כתיב (תהלים א): אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים. אשרי האיש, זה נח.

אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר: בשלושה דורות: בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה. רבי נחמיה אומר: בדור המבול ובדור הפלגה, אבל בדור אנוש היה קטן.

על דעתיה דר' יהודה דאמר: אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, זה דור אנוש. ובדרך חטאים לא עמד, זה דור המבול. ובמושב לצים לא ישב, זה דור הפלגה. (שם) כי אם בתורת ה' חפצו, אלו שבע מצות שנצטווה. ובתורתו יהגה יומם ולילה, שהגה דבר מתוך דבר. אמר מה טעם ריבה הקב"ה בטהורים יותר מטמאים לא שהוא רוצה להקריב מהן קרבן?! מיד, ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו'. (שם) והיה כעץ שתול על פלגי מים, ששתלו הקדוש ברוך הוא בתיבה. אשר פריו יתן בעתו, זה שם. ועלהו לא יבול, זה חם. וכל אשר יעשה יצליח, זה יפת: