בראשית רבה כד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · כד · ז

הוסף ביאור

ז. [עריכה]

ר' תנחומא בשם ר' אלעזר ורבי מנחם בשם רב אמר: כל האומניות אדם הראשון למדם. מאי טעמיה? (ישעיה מד) וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון.

רבנן אמרין: אפי' סירגולו של ספר אדם הראשון למדו, שנאמר: זה ספר, הוא וסירגולו. ביום ברא אלהים אדם, הדא מסייעא לההיא. דאמר ר' אלעזר בן עזריה: שלוש פלאים נעשו באותו היום: בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות.

בן עזאי אומר: זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול בתורה.

ר' עקיבא אומר: (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי.

אמר רבי תנחומא: אם עשית כן, דע למי אתה מבזה, בדמות אלהים עשה אותו.