בראשית רבה יג טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

טו.    [ עריכה ]
כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך, רבי יוסי בשם ר"י ור' יונה בשם רבי שמואל אמרין מתחלה כדי רביעה ובסוף אפי' כל שהן, רבי חייא בשם ר' יוחנן אמר בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד, רבי ינאי ב"ר ישמעאל בשם ר"ש בן לקיש אמר בתחלה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה, והלא כמה גשמים יורדין ואין פי מגופה נשרת, אלא תהא נראת כאלו שרויה, כיצד הוא צריך לברך, כהדא דתנינן על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב, רבי ברכיה בשם ר' לוי מייתי לה מהכא (משלי כה) מים קרים על נפש עייפה, ושמועה טובה וגו' מה שמועה טובה ברוך הטוב והמטיב אף מים קרים הטוב והמטיב, רי"א כדין מברך יחזקאל אבא, יתברך יתרומם ויתגדל שמך על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו שממנו אתה זן אלו מאלו, ר"י בר"ש אמר שהוא מורידן במדה שנאמר (איוב לו) כי יגרע נטפי מים, היך מה דאת אמר (ויקרא כז) ונגרע מערכך, רבי יוסי בר יעקב סלק למבקרי לרבי יהודה מגדלה. שמע קליה מברך אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות אנו צריכין להודות לשמך על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו שאתה משלם גמולים טובים לחייבים, א"ל כן הוה ר' סימון מברך, א"ר זירא תמן אמרין על הזול שהוא בא לעולם, ועל השבע שהוא בא לעולם, ועל הנהר שמספח למדינה, אומר ברוך הטוב והמטיב.