לדלג לתוכן

בראשית רבה טו א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]

"ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם" --

דבי רבי ינאי אמרין: למה הוא מזכיר שם מלא בנטיעת הגן? שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון. קודם עד שלא נוצרה ממעי אמה, אדם צריך לכוון את רוחותיה, הדא הוא דכתיב (תהלים קד): ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע.

אמר רבי חנינא: כקרני חגבים היו ועקרן הקדוש ברוך הוא ושתלן בתוך גן עדן. ישבעו עצי ה' וגו'

אמר ר' חנינא: ישבעו חייהם, ישבעו מימיהם, ישבעו מטעתן.

אמר ר' יוחנן: לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, שלא נבראו אלא לצורך בית המקדש, הדא הוא דכתיב: ישבעו עצי ה' ארזי לבנון, ואין לבנון, אלא בית המקדש, היך מה דאת אמר: (דברים ג): ההר הטוב הזה והלבנון.

ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר: כ"ד מיני ארזים הם, ואין לך משובחים מכולם אלא שבעה, הדא הוא דכתיב (ישעיה, מא) "אתן במדבר ארז שטה וגו'".

ר' אחא אמר: ג' -

  1. ברוש - ברתא,
  2. תדהר - אדרא,
  3. תאשור - פקסינון.

ולמה קורא אותו "תאשור"? שהוא מאושר מכולן.

הוסיפו עליהן עוד שלושה: אלונים ארמונים אלמוגים. אלונים - בלוטין, ארמונים - דילבון, אלמוגים - אלוום: