בערוב היום (ביאליק)
בֵּין עָבֵי אֵשׁ וְעָבֵי דָם
הַשֶּׁמֶשׁ רַד לִפְאַת הַיָּם,
וְקַרְנֵי אוֹר בְּעַד הָעָב,
כַּחֲנִיתוֹת מְמֹרָטוֹת רָב.
וַיַּשְׁקְ הַכִּכָּר נֹגַהּ זָךְ,
וַיַּצֶּת-אֵשׁ בִּירַק הַסְּבָךְ.
עַל-רֹאשׁ הַחֹרֶשׁ יָצַק אוֹר,
וַיַּתֶּךְ-אֵשׁ בְּמֵי-הַיְאֹר.
וַיְצַף אֶת-רֹאשׁ הַגִּבְעָה פָּז,
בַּקָּמָה זָרַק זִיו וַיַּז.
וַיֵּט, וַיִּשַּׁק כְּנַף הַיּוֹם,
וַיֵּרֶד חַי אֶל-פִּי הַתְּהוֹם – – –
אָז יָבֹא כָל-הַיְקוּם בַּצֵּל,
הַלַּיִל הֹלֵךְ – בָּא הַלֵּיל,
וְרוּחַ קַל בָּא, נָשַׁב, נָס,
וַיִּשַּׁק לִי וַיְגַל לִי רָז.
הוּא לָאַט עִמִּי: אֹמֶן, תֹּם –
כְּקֶרֶן אוֹר בַּעֲרֹב הַיּוֹם.
וִימֵי הַנֹּעַר, יֶלֶד טוֹב,
יָעוּפוּ חִישׁ כִּמְעוּף הָעוֹף.
פֹּה נֶאֱלַח הַכֹּל, הַכֹּל סָג –
יֶשׁ-עוֹלָם טוֹב שֶׁכֻּלּוֹ חָג.
יֶשׁ-קֶרֶן בְּרוּכָה, פִּנַּת אוֹר,
שֶׁשִּׁמְשָׁהּ – צְדָקָה, רוּחָהּ – דְּרוֹר;
שָׁם תַּרְתִּי מָקוֹם לְךָ וָלִי –
קוּם נָעוּף יַחְדָּו, נִדְאֶה, בְּנִי!
לֹא זֹה הַמְּנוּחָה, עוּף מִפֹּה –
אַךְ לָמָּה, לִבִּי, תִּדְוֶה כֹה?
מִי הֵטִיל בַּחֲדָרֶיךָ צֵל,
אֲפֵלַת עַד וְחֶשְׁכַת אֵל?
מַדּוּעַ אַתָּה זָעֵף, סָר –
יֵשׁ מֶרְחַב יָהּ – וּלְךָ הוּא צָר.
הֲלִרְאוֹת יֵרַע לְךָ בִּגְבֹר
אֱשׁוּן הַחֹשֶׁךְ עַל הָאוֹר?
כִּי-מָה הַכְּאֵב וּמָה הַחֲלוֹם,
הַבָּאִים אַט עִם-צֵאת הַיּוֹם,
וּמֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב הַתָּם
אֶל-קַצְוֵי עַד, אֶל-אַחֲרִית יָם?
תרנ"ה.
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.