לדלג לתוכן

בעל הטורים על התורה/שמות/כה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרשת תרומה

[עריכה]

שמות פרק-כה

(ב) ויקחו לי תרומה. פתח דבר אל בני ישראל בלשון פיוס כמו דברו על לב ירושלים. בשביל שהיה בו חסרון כיס פייסם ואיתא במדרש אמר ר' אבהו ומה לעשות משכן כבוד וכפרה לישראל אמר דבר אל בני ישראל לשון פיוס הדוחקים את ישראל ונוטלים את ממונם מה תהא עליהם. תרומה. אותיות מ' תורה שהתורה שניתנה למ' יום היא לאוכלי תרומה. כההיא דאמרינן לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן שניה לה לאוכלי תרומה וזהו ויקחו לי לשמי שכל מי שעוסק בתורה כאילו לוקח לי שאין לו להקב"ה בעולם אלא ד' אמות של הלכה בלבד ועל כן סמך פרשת ויקחו לי תרומה לפ' של תורה:

ויקחו לי תרומה. עשו לי מקום מקדש אחד מנ' שבהר הבית כמו תרומה שהוא א' מחמשים שהרי הר הבית היה ת"ק על ת"ק ומקום החצר היה ק' על נ' שהוא א' מנ' של ת"ק על ת"ק:

סמך לילה לויקחו לי תרומה רמז זמן אכילת תרומה בלילה כדתנן משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן שהיא צאת הכוכבים: ויקחו לי. לי עולה מ' היינו עין יפה אחד ממ':

מאת כל. כל עולה נ' היינו בינוני א' מנ':

מאת כל. ר"ת עולה ס' היינו עין רעה א' מס':

אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. בגימטרי' אך בני ישראל יהיו תורמין לא הגוים:

תקחו את תרומתי. ולא אמר תקח שאין גובין צדקה בפחות משנים. תקחו. בגימטרי' שנים קחו:

(ו) שמן למאר. חסר דלאו לאורה הוא צריך וי"ג דברים נמנו כאן וכן יש י"ג מיני מלבושים ביחזקאל (טז) ואנעלך תחש וגו' ואעדך עדי וגו'. וכשחטאו ישראל בעגל אבדו י"ג מלבושים כדכתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים ובזכות אלו י"ג מינים שהתנדבו חזרו להם י"ג:

(ח) ושכנתי. רמז לבית ראשון ושכן ת"י שנים וכן ואתה קדוש יושב תהלות ישראל קדוש עולה ת"י. שמנין קדוש היה תהלות בישראל. ויש בו אותיות ושני ת"כ רמז לת"כ שנים של בית שני:

(ט) מראה. בגימטריא גבריאל. מלמד שהיה חגור כמין פסיקיא של עור ומראה למשה תבנית המשכן ותבנית כל כליו:

וכן תעשו. ב' הכא ואידך וכן תעשו דגדעון (שופטים ז) שזכות אלו הכלים עמד לגדעון וכן כל מעשה דגדעון היה כנגד עבודת המשכן וכליו. נתן הלפידים בכדים להזכיר זכות אלו הכלים. ובראש האשמורה התיכונה להזכיר זכות עבודת המקדש שאז היו תורמין את המזבח והיא העבודה הראשונה שהיו עושים בהם ביום:

(י) ועשו ארון. בכולם כתיב ועשית חוץ מבארון דכתיב ועשו שכל הכלים עשה שלמה כיוצא בהן חוץ מארון:

ארון אותיות אורן שיש בה אורן של ישראל ואותיות נורא כי הוא אש אוכלה. ארון בגימטרי' נזר. שכתר תורה עולה על כל הכתרים לכן כתיב ועשית עליו זר זהב ובשלחן כתיב ועשית לו לומר שכתר תורה עולה על שאר הכתרים:

אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו. כל מדותיו היו שבורות בחצאי אמות ללמד שכל מי שלומד תורה צריך לשבר ולהשפיל עצמו:

ועשו ארון. י' פרשיות מתחילין בעשייה [צע"ק כי י"ב הם] כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם:

(יא) זהב טהור מבית ומחוץ - ב' דזהב עם טהור מבית ומחוץ בגימטרי' הנה החכם יהיה תוכו כברו:

(יח) שנים כרובים. ופניהם איש אל אחיו כמו שני חברים שנושאין ונותנין בדברי תורה:

כרובים. בגימטרי' מראה כבוד:

כרבים כרביא. כי נער ישראל ואוהבהו:

שני כרובים. בגימטריא אברהם יצחק יעקב שהיו שם כדי להזכיר זכות אבות:

(יט) הכרובים. ג' [חוץ מבין שני הכרבים שדרשו על משה] כנגד ג' אבות:

(כב) ונועדתי. ב' במסורה ונועדתי לך. ונועדתי שמה לבני ישראל (פ' תצוה). זהו שדרשו אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש והיכן דבר ונקדש בכבודי אמר משה לאהרן יודע הייתי שיתקדש המשכן בקרוביו של מקום והייתי סבור שיתקדש בנו ומהיכן ידע מכאן שאמר לו ונועדתי לך פי' על ידך. על כן כאן כתיב ונועדתי לך ולקמן ונועדתי שמה לבני ישראל:

מבין שני הכרובים. ר"ת משה:

(כד) ועשית לו זר זהב. זהב בגימטרי' דוד שהוא יזכה לזר של מלכים:

(לא) ועשית מנורת. ז"פ כתיכ מנורה בלישנא כנגד ז' רקיעים וז' ארצות ואין בפ' מנורה אות סמ"ך וכן במעשה בראשית לומר כמקום נר אין שטן ואין מזיק ובזכות נר מצוה ותורה אור סותם פיו של שטן מלהסטין:

(מ) וראה. ג' ראשי פסוקים הכא ואידך וראה אם דרך עוצב בי (תהלים קלט). ואידך וראה בנים לבניך (שם קכח). פי' אם דרך עוצב בי וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר שתבוא להר הבית לבית המקדש להתפלל ולהודות ויתכפר לך כמו שסידר שלמה בתפלתו אם יחטא איש וגו' ובא וגו' בבית הזה ואם תעשה כן וראה בנים לבניך: