בעל הטורים על התורה/דברים/יד
(א) בנים אתם. בפסוק הזה יש שנים עשר תיבות כנגד י"ב שבטים שנקראו בנים לה':
(ב) מכל העמים אשר על פני האדמה. וסמיך ליה לא תאכל כל תועבה לומר לך שלא יתערבו עם העכו"ם אותם שנמשלו לבהמות. בבהמות התיר ג' וז' בחיות כנגד עשרת הדברות:
(ד) עזים. וסמיך ליה איל רמז להא דאיתא בחולין עיזא דכרכוז מין חיה הוא:
(ז) טמאים הם לכם. וסמיך ליה ואת החזיר לומר לך שאסור לגדל חזירים. וסמך מבשרם לא תאכלו לאת זה תאכלו מכל אשר במים כלומר אע"פ שאסרתי לאכול מבשרם אשר מהם במים תאכלו דחמרא דימא שרי. ד"א לא תאכלו את זה תאכלו לומר שקרבי דגים אין לוקחין אלא מן המומחה דקרי ביה לא תאכלו אא"כ יאמר זה הוא שלקחתי מפלוני ציד וכשר הוא:
(ח) ובנבלתם לא תגעו. וסמיך ליה את זה תאכלו לומר שיש נבילה שתאכל ממנה כגון נבילה מוסרחת שאינה ראויה לגר:
לא תגעו. בגי' חייב לטהר ברגל:
(ט) תאכלו. וסמיך ליה וכל אשר אין לו להתיר דג טהור שנמצא בתוך דג טמא:
(י) טמא הוא לכם. וסמיך ליה כל צפור. לרבות צפור משולחת של מצורע (ועי' תוס' קידושין דף נז:):
(יב) הנשר. התחיל בנשר מפני שהוא מלך בעופות שנא' אם על פיך יגביה נשר אם על פיך ס"ת מלך:
(טו) היענה. שמענה את בניה ואינה מרחמת עליהם וכן העורב אכזרי על בניו לכך סמכו לה:
(כא) לא תבשל גדי. בגימט' [היא] איסור אכילה ובישול והנאה:
(כב) סמך עשר תעשר וגו' היוצא השדה שנה שנה לבשר בחלב לומר כשם שתערובת בשר בחלב אסור כן גם כן אסור התערובת של כלאים בשדה ואם תשמור מן התערובת אז אבשל פירותיך בזמנן ותתעשר:
וסמך בחלב אמו לשנה שנה לומר שמינקת חברו לא תנשא תוך ב' שנים ויהיה הולד בחלב אמו ב' שנים:
(כה) וצרת. ב' במסורה וצרת הכסף בידך וצרת אותם בכנפיך והיינו דתנן המפקיד מעות אצל חבירו וצררן והפשילן לאחוריו חייב ומפרש טעמא אמר קרא וצרת הכסף בידך אע"פ שצרורין יהיו בידך וזהו אע"פ שצרת אותם בכנפיך יהיו בידך:
(כט) יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידך. וסמיך ליה וזה דבר השמטה שמוט. שצריך לומר לו משמט אני: