בעל הטורים על התורה/דברים/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) מלמד אתכם לעשות. שהתלמוד מביא לידי מעשה:

(ב) ולא תגרעו ממנו לשמור את. ס"ת גי' תרי"ג:

אשר אנכי מצוה אתכם. וסמיך ליה עיניכם הרואות שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות:

(ד) ואתם הדבקים. תגין על הקו"ף רמז לק' ברכות שצריך לברך בכל יום:

כלכם היום. וסמיך ליה למדתי אתכם דשמעתא בעי צלותא כשמש וזהו היום למדתי ועוד כלכם היום שזכות הרבים הוא מסייעיתם:

(ה) למדתי אתכם. בחנם. ט"ו פעמים לימוד במשנה תורה רמז בן ט"ו לגמרא:

באים שמה לרשתה ושמרתם. כדכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו:

(ו) האלה ואמרו רק עם. ס"ת מקוה ר"ת ערוה למה ערות אחותו אסורה וערות כת אחיו מותרת ולמה מקוה מ' סאה מטהר ואם חסר קורטוב אינו מטהר. רק מיעוטא הוא שאינם יודעים טעם כלאים ופרה וכיוצא בהם:

(ט) ושמור נפשך. נר אלהים נשמת אדם. נרך בירי ונרי בידך אם תשמור נרי אשמור נרך:

והודעתם לבניך ולבני בניך. שלשה נוני"ן הפוכין לומר שכל מי שהוא ובנו ובן כנו תלמידי חכמים שוב אין התורה פוסקת מזרעו:

(כ) ויוצא. ד' במס' ויוצא עמו בששון ויוצא נוזלים מסלע ויוצא את בן המלך ויוצא אתכם מכור הברזל ויוצא עמו בששון שנאמר ובני ישראל יוצאים ביד רמה והוציא להם נוזלים מסלע והעמידו מלך שנאמר ויהי ב. שורון מלך:

(כד) כי ה' אלהיך אש אכ. לה הוא אל קנא כי תוליד. רמז לאחר כ"י שנים אחרי מותו יעבדו עכו"ם פסל מיכה:

(כו) העידותי. מלא יו"ד אייתי ביה י' לפרסומי למילתא:

(כז) בעמים. בגימט' בין הבבליים. בגוים. בגי' ובמדי:

ינהג. בגי' וביון:

שמה. בגי' מרומיים הרי רמוזים כאן ד' גליות:

(כח) ועבדתם שם אלהים. ואינו אומר אלהים אחרים כמו בכל מקום רמז ישראל שבחוצה לארץ עובדי עכו"ם בטהרה הם:

(לד) או הנסה. בזה הפסוק יש כל האלפא ביתא שרצה הקב"ה ליתן להם התורה במצרים אלא שאמרה מה"ד נסה אותם תחלה לכך הנסה ב' במסו' הכא ואידך הנסה דבר אליך תלאה שאמרה מה"ד נסה אותם קודם שתשמיעם דבריך. והפסוק מתחיל באל"ף ומסיים בכ"ף א"ך טוב לישראל והוא עולה כשם אהיה אשר נגלה בו למשה להוציאם ממצרים ובו מכה לעכו"ם שנא' ואך אותך. ז' דברים מוזכרים כאן במסות באותות במופתים במלחמה ביד חזקה בזרוע נטויה ובמוראים גדולים כנגד ז' ימים ששמשה כל מכה ומכה וכנגד ז' ימים של פסח:

במצרים לעיניך. וסמיך ליה אתה הראת כשעשית שפטים במצרים ובאלהיהם הודעתם כי אתה ה':

(לה) הראת. ב' דין ואידך כאשר הראית בהר שהראה להם שמים ושמי השמים וראו שאין אלא רשות אחד:

(לו) הראך את אשו הגדולה. וסמיך ליה ותחת כי אהב את אבותיך לומר כל מה שהדאה למשה הראהו בזכות האבות:

(לז) ותחת. ב' דין ואידך ותחת רגליו וזהו שאמרו האבות הן הן המרכבה וזהו ג"כ מתוך האש ותחת כי אהב לומר שהם תוך האש של שכינה:

(לט) אין עוד. ושאר קריי' ואין עוד וי"ו יתירה והם ו"פ בקריי'. ו"פ אדון כל הארץ כנגר ו' קצוות מעלה ומטה וד' הרוחות:

(מ) סמך ושמרת את חוקיו ואת מצותיו לאז יבדיל לומר שתורה ומצות קולטות:

(מב) רוצח. מלא וי"ו שרצח האדם שנברא בששי ועבר על לא תרצח שהוא דבור ששי:

(מג) ואת גולן בבשן. וסמיך ליה וזאת התורה רמז הוי גולה למקום תורה:

גלן. חסר וי"ו (עיין יהושע כ) שששה אינן גולין כגון אב המכה לבנו והרב לתלמידו וכו' כדאיתא במסכת מכות:

(מה) אלה העדות. עדות בגימטריא תלמוד: