בעל הטורים על התורה/במדבר/כז

(ז) דברת. ב' במסרה הכא ואידך ואני אשימם דוברות בים שהיו מלאות רוח אלהים וחכמות כים שהוא מלא כמו שדרשו חכמניות היו דרשניות היו:

(יא) נחלתו לשארו. אותיות נחלת שארו לו ואין שארו אלא אשתו. והיינו מה שאמרו חז"ל גורעין ומוסיפין ודורשין פי' גורעין הוי"ו מנחלתו ומוסיפין אותה על הלמ"ד של לשארו ונשאר לו הרי נחלת שארו לו ודורשין נחלת שארו שהיא אשתו לו והיינו מה שאחז"ל שהבעל יורש את אשתו:

(יג) וראיתה. כתיב בה"א מלמד שהראהו כל הארץ המערות והמתילות ואוצרות כסף וזהב שבה:

נאסף אהרן אחיך. בגימטריא זהו בנשיקה:

(טו) וידבר משה אל ה' לאמר. אין פסוק אחר כזה בתורה א"ל לא תזכור כמה וידכר שדברת אלי:

(טז) יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה.

(יז) אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. באלו השני פסוקים יש עשרים ושמונה תיבות ולכן פרנס יהושע את ישראל כ"ח שנים וזה הוא שנאמר וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כ"ח לעשות חיל:

ואשר יבא. ב' במסורה הכא ואידך ואשר יבא את רעהו ביער לחטוב עצים. לומר לך בין בישוב בין ביער בכל פעם צריך לבא לפניהם:

(יט) וצויתה. כתיב בה"א לומר לך שלמדו ה' חומשי תורה:

(כ) מהודך. בגי' הסוד לומר לך שמסר לו סוד המרכבה ומעשה בראשית:

(כג) ויצוהו כאשר דבר ה' ביד משה. צוהו שלא לבטל תורה ותמיד מפני המלחמה. ולכך סמך כאן פרשת תמידין: