בעל הטורים על התורה/במדבר/כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) שבעה פרים ושבעה אילים. וכן עשה איוב כי כן מנהג בני נח להקריב ז' ז' כנגד ז' מצות שלהם:

(ג) על עלתך. חסר וי"ו כי לא חפץ בם הקדוש ברוך הוא שא"ל טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב ר"ת ממזר פירוש משבעה פרים ושבעה אילים שהקריבו מואבים שבאו מממזרות:

יראני. ב'. הכא ואידך אלהים יראני בשוררי מלמד שהיה בלעם שונא אותם וחפץ לקללם יותר מבלק והיה מתפלל עליהם אלהים יראני בשוררי:

וילך שפי. בגימטריא חיגר ברגל. ד"א מלשון שף מדוכתיה משום שנאמר ותלחץ רגל בלעם אל הקיר:

שפי. פ"א כפולה שפשפש וחפש באיזה שעה טוב לקלל את ישראל:

(ד) ערכתי. ב', הכא ואידך הנה נא ערכתי משפט כלומר שערך המזבחות כדי לערוך משפט עם ישראל:

(ז) וישא משלו. שהרים קולו שישמעוהו כל שבעים אומות כדי שיקנאו בישראל. וזהו מברך רעהו בקול גדול קללה תחשב לו:

מן ארם. כלומר האיך אנו באים עליהם מארם לקללם ומארם יצא אברהם אביהם טעון בברכות שנאמר לך לך מארצך וכתיב ואברכך וגו' וכן יעקב הלך לארם טעון כל אותן הברכות שנאמר והנה אנכי עמך ושמרתיך וגו'. ד"א מן ארם שאלולי הם לא היינו בעולם שאנו מארם וכשנעקד יצחק נפקדה גם מלכה מנחור שנאמר הנה ילדה מלכה גם היא. ואתה גם כן כפוי טובה שאלולי אברהם לא באת לעולם שבזכותו ניצל לוט מסדום ואני ג"כ כפוי טובה שאלו לא בא יעקב אל לבן לא היה לו בנים. ואנו באים מארם לקללם:

מן ארם. בגימטריא אשל פירוש באים בזכות אברהם שנטע אשל:

ינחני. ב' במסרה ינחני בלק ינחני במעגלי צדק כשבא אותו רשע לקללני הנחני במעגלי צדק שלא כעס:

ינחני. בגימטריא לגיהנם:

מהררי קדם. מהר שהעמידו קדמונים זה גל וזה גל וכרתו עליו ברית כדכתיב אם אני לא אעבור וגו' הגל הזה וגו' והוא שלח אלי לעבור הברית לקללם. ד"א מהררי קדם אני רואה שלא לקללם כי ההרים נהגו בהם כבוד דכתיב ההרים רקדו כאילים לכבודם ואני אקללם:

מהררי קדם. בגימטריא מאבות העולם:

ארה לי יעקב ולכה זועמה ישראל. הזכירם בשני שמותיהם אמר באיזה שם אקללם הקדוש ברוך הוא ברכו כשהיה שמו יעקב ושוב ברכו בשם ישראל א"כ באיזה שם אקללם. והקדוש ברוך הוא לא רצה לייחד שמו על קללתם שבקללתם כתיב ובאו עליך כל הקללות ובברכות כתיב יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך והיאך אקללם:

(ט) כי מראש צרים אראנו. אני רואה שנבראו קודם שנברא העולם והצורים:

כי מראש. בגימטריא על הר המוריה. מראש צרים. בגימטריא מזכות אבות:

מגבעות. בגימטריא הן האמהות:

לבדד. ג' במסורה הן עם לבדד ישכון. שכני לבדד בתרי עשר בפ' רעה עמך בשבטך בענין הגאולה שבלעם היה מתנבא על הגאולה. כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני. שלא כעס כל אותן הימים על כן לבטח תושיבני:

לבדד ישכון. ז' תגין על שי"ן דישכון לומר לך שישכון בארץ ז' עממים:

לבדד. עולה לחשבון מ' לומר לך שישכון בארץ ישראל שהוא מהלך מ' יום:

לבדד ישכן. עולה לחשבון ת"כ שרמז לימי בית שני:

לבדד ישכן. בגימטריא בימי משיח:

(י) מי מנה עפר יעקב. כמו עופר האילים על שם כי נער ישראל ואהבהו וגו' וכן תרגם אונקלוס מן יכול לממני דעדקיא דבית יעקב:

עפר. בגימטריא ערלה בחול רמז למה שנותנין הערלה בחול:

תמות. ג' במסורה הכא ואידך תמות נפשי עם פלשתים ואידך תמות בנוער נפשם הוא בקש שתמות נפשו עם הישרים ולא היה כן אלא אדרבה מת מות פלשתים כלומר מות רשעים ובנוער כדאיתא אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם שבן ל"ד שנים היה כשהרגו פינחס:

ישרים. בגימטריא אבות העולם: סופי תיבות של שמות האבות בגימטריא בלעם וזהו ותהי אחריתי כמוהו:

(יג) וכלו. ב'. הכא ואידך וכלו מחמדים והיינו דאמרו במס' נדה על דבר זה נסמית עינו של בלעם שאמר הקב"ה שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדבר זה והיינו וכלו לא תראה. בשביל שדיבר כנגד הקב"ה שכלו מחמדים נסמית עינו וכלו לא תראה:

(כא) לא הביט און ביעקב. שאין אותיות ח'ט' בשמותיהן של שבטים:

(כד) הן עם. הפסוק מתחיל בה"א ומסיים בה"א לומר שלא ימות משה עד שיהרוג לחמשת מלכי מדין: