בעל הטורים על התורה/דברים/טו
(ב) ישה. ב' אשר ישה ברעהו כי ישה לך אלוה מעונך. שאם תשמט ישה לך מעונך:
(ג) תשמט ידו. אפם. פי' מיעוטא הוא שאם יש משכון בידך אינו משמט:
(ד) אביון כי ברך יברכך ה'. והיינו דכתיב כי יעמוד לימין אביון:
(ח) פתח. פ"א כפולה לומר פתח לו ידך וגם פיך לשדלו בדברים. ד"א הראוי לפת תן לו פת הראוי למעדנים תן לו מעדנים ותפק לו בכל מיני מתיקה. ד"א פתח תפתח שאם הוא מתבייש תביא לו לפתחו. ד"א פתח תפתח כפל הדבר וכן נתון תתן לו העניק תעניק לו לומר שאין שיעור להענקה אלא תתן ותחזור ותתן:
פתח. חסר ו' מצוה ביום ו' ליתן פת לעניים מתקנת עזרא:
פתח. ג' במס' ב' בהאי עניינא ואידך פתוח נפתחו שערי ארצך לומר שאם תפתח לו ידך יפתחו לך שערי שמים כדי שיקובל תפלתך ואם לאו לא יפתחו לך שנאמר אוטם אזנו מזעקת דל וגו':
די מחסרו אשר יחסר. ר"ת דמאי שמאכילין העניים דמאי:
(י) נתון. מלא וי"ו שזוכה לו' ברכות כדאיתא בפ"ק דב"ב:
בתתך לו. ב' הכא ואידך בתתך לו לחם וחרב גבי דוד לומר שצריך ליתן לכל א' לפי מה שהוא צריך כמו שנתן לדוד לחם וגם חרב:
(יב) תשלחנו. וכי תשלחנו. לא תשלחנו. ג"פ ליוצא בתוך שש ובסוף שש ויוצא ביובל:
(יד) העניק. מלא יו"ד כי ע"י העשר מכות הענקתיך ג' דברים כלי כסף וכלי זהב ושמלות לכן העניקהו מג' דברים מצאנך ומגרנך ומיקבך והיינו דכתיב וזכרת כי עבד היית:
(טו) הזה היום. וסמיך ליה והיה כי יאמר אליך לומר שרציעה ביום ולא בלילה:
(יט) סמך כל הבכור לפרשת עבד לו' כשם שאני אוסר לך לעבוד בבכור כך לא תעבוד בע"ע עבודת עבד וכשם שהמום פוסל בבכור כך המום פוסל ברצועה: