בני יששכר מאמרי חודש תמוז אב/מאמר ה/נחמה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נחמה ז - הפטרת נצבים

א[עריכה]

(ישעיה סג, ט): "בכל צרתם לא צר". (לו קרי), כתיב (תהלים ל, ט): "אליך הוי"ה אקרא ואל אדנ"י אתחנן", (הגם שבכמה מקראות בדפוס נדפסו שניהם הוי"ה, הנוסחא המדוייקת הוא שם הב' אדנ"י, ועיין הפירוש באבודרהם, ועיין בפרי מגדים באיגרת הפתיחה), וכתבתי פירושו, דהנה הפגם שנעשה בעו"ה, הנה לשם הוי"ה (תורה שבכתב, אני נכתב) אין מגיע הפגם, משא"כ כביכול שם אדנ"י בחינת שכינה (תורה שבע"פ אני נקרא) כביכול שוכנת עמנו בגלותינו כידוע, (הבן מה שאמר שלמה (משלי י, א): "בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו", הבן), וממילא רווחא לן שמעתתא, הכתיב (היינו בחינת תורה שבכתב) נכתב לא באל"ף, לא צר, כי הפגם אינו מגיע לשם, משא"כ בקריאה בפה (בחינת תורה שבעל פה) קריין לו צר בוא"ו, ובמהרה תהיה אם הבנים שמחה, ותתבונן במעט קט בחילופי אתוון של יחודא תתאה וע"ד בחילופי אתוון אח"ד של יחודא עילאה (זוה"ק ח"ב קל"ד ע"א), אם כן אות ו' של יחודא תתאה תמורת אות א' של יחודא עילאה הוא כענין הקרי והכתיב, והבן.