בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאמר הקודם בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר יא מאמר הבא

חולו של מועד[עריכה]

בו ידובר ענייני חול המועד:

א[עריכה]

למאן דסבירא ליה דמלאכת חול המועד אסורה מדאורייתא, רק שנמסר הדבר לחכמים, אשר הם יפרשו איזה מלאכה אסורה ואיזה מותרת. ומהראוי להתבונן בזה איזה טעם.

נראה לי שמובן הדבר על פי מה שאמר הרב הק' המפורסם בישראל כק"ש מוה' פינחס מקארעץ זצלה"ה, באשר ידוע שלכל העניינים והנבראים ומיני המדריגות מחולקים במעלה אשר הם בעולם – יש אמצעי ביניהם, כמו בין דומם לצומח (אלמוג הוא דומם וצומח), בין צומח לחי (כסף חי), בין חי למדבר (אדני השדה). וכן בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, קרי וכתיב (כל העניינים האלה הוא הכל להתוודע ולהגלות אל אחד בראן יוצר אחד יצרן). כן הוא בקדושת הזמן, בין קדש לחול הוא חולו של מועד, עכ"ד בקצת תוספת ביאור.

ומעתה תבין, כיון שחולו של מועד ממוצע בין קדש לחול, על כן נרמז עיקר איסור המלאכה בתורה, ונמסר הדבר לבני אדם, הבן הדבר‏[1]. ועוד יתבאר אי"ה:

ב[עריכה]

חול המועד הוא גם כן בכלל "אשר פריו יתן בעתו" (תהלים א, ג), עונת תלמידי חכמים, כמו שבת ויום טוב (כתובות סב, ב). וסימנך: חול"ו ש"ל מוע"ד בגימטריא ת"ק, חיבור רמ"ח איברין דדכורא ורנ"ב דנוקבא, ויתבאר עוד אי"ה:

הערות[עריכה]

  1. ^ נראה לענ"ד כוונת דבריו הק', שאיסור מלאכה בחוה"מ הוא כאמצעי בין תורה שבכתב ותורה שבע"פ, וכמו קרי וכתיב הנזכר לעיל, ודו"ק. ויקיעורך.