בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בו ידובר למה ימי חנוכה המה תמיד בסדר מקץ ונקרא המאמר יש סדר.

א[עריכה]

טעם למה קביעות ימי חנוכה הם תמיד בסדר מקץ, אמר כבוד מחותני הרב הקדוש המקובל מהרצ"ה מזידטשוב זצוק"ל, המסורה מנאה בכל סדר מפרשיות התורה כמה פסוקים יש בה, ובסדר מקץ נמנו גם התיבות, והם אלפיים כ"ה, והוא, להיות קביעות חנוכה בפרשה זו, ומתחילין ביום כ"ה לחודש, ומדליקין שמונה ימים, והנה ב' אלפים הוא ח' פעמים נ"ר ח' פעמים נ"ר שווה 2000, לזה רמזה המסורה למנות גם התבות אשר מנין מספרן רומזין לחנוכה -- עד כאן דבריו ושפתותיו דובבות.

ויה"י מק"ץ בגימטריא ב' אלפים ח' נ"ר, על כן קראו לימים האלה חנוכ"ה ראשי תיבות ח' נ'רות ו'בחדש כ'סלו ה'תחלתן.

ב[עריכה]

עוד אומר לך טעם לקביעות ימי חנוכה בסדר מקץ דיקא, ע"פ שאמרו דורשי רשומות (עוללות אפרים ח"ב מ"ג) במה שאמר יוסף "וחִמ"ש את ארץ מצרים" היתה הכוונה על ג' מצוות אלו (שבקשו היונים לבטל מישראל) והם חדש שבת מילה ראשי תיבות "חִמש".

וכתב הרב הגדול מו' חיד"א זלה"ה בספרו "ראש דוד" הטעם שרצו היונים דוקא לבטל ג' מצות אלו, ועוד מצינו להם שאמרו להם לישראל כתבו לכן על קרן השור אין לכם חלק וכו'.

  • דהנה על ידי המילה נעשה איש הישראלי מרכבה לשכינה (כדאשכחן באברהם אחר שנמול וירא אליו הוי"ה עם מלאכי המרכבה),
  • שב"ת -- מבואר בתיקונים 'לעשות את השבת לדרתם', לדירתם, כביכול השכינה קובעת דירה ביניהם,
  • קדוש החודש, 'אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחדש דים', וגם אמרו רז"ל דמלאכי השרת שואלין להקב"ה אימתי קביעות החודש, והוא ית"ש אומר להם אני ואתם נלך ונשאל בית דין של מטה, הרי דבא הש"י לישראל על קדוש החודש,

והנך רואה אשר שלוש מצוות הללו המה בסגולה לקבע השראת השכינה.

והנה יוסף הוא היה הראשון לגלות, וידע אשר יצטרכו כל ישראל לבא אחריו לשם ולהשתעבד במצרים, ורצה לקבוע שם השראת השכינה שתהיה עמהם כל ימי גלותם, הנה נזדרז הוא בדבריו לקבע הג' מצוות הנ"ל, והוא שרמז בתיבת "וחִמש את ארץ מצרים" כנ"ל, הנה היונים רצו לבטל הג' מצוות הנ"ל בכדי שתתבטל ח"ו מהם השראת השכינה, על כן אמרו "כתבו לכם על קרן השור" היינו יוסף "בכור שורו הדר לו", שהוא היה המתחיל במצוה לקים ג' מצוות הללו לקבוע השראת השכינה, [ע"כ תמצא מיום ירידת יוסף למצרים עד שיצאו היה רל"ב שנה, כבר ידעת שהוא סוד השם הנכבד בד' מלואיו[1], ותופע עלינו נהורא יה"י או"ר בגימטריא רל"ב],

והנה אמרו היוונים כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק וכו', על כן נעשה הנס במנורה (על דרך שדרשו חז"ל בשבת כב:) וכי לאורה הוא צריך, אלא עדות היא לישראל שהשכינה שורה בתוכם.    עד כאן דברי הרב הגאון הגדול הנ"ל.

ומה נכבד הדבר ע"פ מה שכתבתי לך בסמוך דמיום ירידת יוסף למצרים עד לגאולה היה גם כן רל"ב שנה יה"י או"ר, וממילא רוחא לן שמעתתא, לבעבור זה מה נכבד הדבר קביעות ימי חנוכה בסדר מקץ דיקא, דמבואר בה השתדלות יוסף להשראת השכינה על ג' מצות - חדש שבת מילה - ראשי תבות "וחִמש".

ג[עריכה]

עין במאמר זאת חנוכה (סימן א') ותמצא עוד טוב טעם למה קביעות ימי חנוכה בסדר מקץ דייקא אין מן הצורך לכפל הדברים, ושרש העניין מיוסד על שנאמר בסדר מקץ "ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה וכו' ואת כל בית אבי" עיין שם.

ד[עריכה]

עין במאמר שרי ביששכר (סימן ג') ותמצא טוב טעם עד למה הקביעות בסדר מקץ, מיוסד על פסוק שנאמר שם "וחמש את ארץ מצרים" רומז לסוד החֹמש שהפריש יעקב שני בניו לוי (לעבודה) יששכר (לתורה) עיין שם.

הערות[עריכה]

  1. ^ יו"ד ה"י וי"ו ה"י, יו"ד ה"י וא"ו ה"י, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה - ויקיעורך