לדלג לתוכן

בני אהובה/הלכות אישות/יד/ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הלכות אישות/יד/ח


האשה שמנעה את בעלה מתשמיש המטה היא הנקראת מורדת וכו'. דעת רבינו הרמב"ם לכוף לבעל בטענת מאיס עלי ליתן גט ועיין במ"מ וברא"ש שתמהו עליו דא"כ תתן עיניה באחר ותטעון מאוס עלי ונראה לפי מש"כ הרא"ש בסוף מסכת נדרים דנאמנת אשה לומר לבעלה גרשתני ואין חוששין דתתן עיניה באחר משום דחזקה היא שאינה מפקיעה עצמה מתחת בעלה בטענת שקר להיות באיסור אשת איש כל ימיה ולפי זה בטוענת מאיס עלי דכופין אותו ואם היא משקרת הגט מעושה שלא כדין ופסול הוא כמבואר במסכת גיטין דף פ"ח ע"ב והיא באיסור אשת איש כל ימיה וזה לא עבדא ואם מגרש ברצון ודאי דהאמת אתה דיש לה רגלים למאוס בו ובכפיה ליכא למיחש דהיא באיסור אשת איש כל ימיה (ב).

(ב) אמר המגיה אין להקשות אדברי הרב המחבר כיון דהרא"ש גופיה בעל סברא זאת א"כ מה קא קשיא ליה על הרמב"ם בזה יש לומר דדעת הרא"ש לחלק דדוקא באומרת גרשתני אם היא משקרת לא נתגרשה כלל ומעולם לא הגיע גט לידה היא יודעת שהיא באיסור אשת איש משא"כ כאן שהגיע עכ"פ הגט לידה אף שהוא על ידי כפיה היא לא עלתה על דעתה שפסול שלא כדין וחיישינן שמא נתנה עיניה באחר.

ועיין במ"מ שהביא בשם הרמב"ן והרשב"א החולקים על רבינו הרמב"ם וס"ל דאף באומרת מאיס עלי אין כופין ולזה הסכימו כל הפוסקים אמנם מה שכתבו הרשב"א והרא"ש דבאומרת מאיס עלי ממתינין י"ב חודש בזו כתבו התוס' דף ס"ג ע"ב בד"ה ואינהו כמאן סברוה וכו' בשם ר"ת דבמאיס עלי אם שניהם רוצין לגרש לא משהינן ליה כלל ונראה כיון דר"ת ורמב"ם מסכימים בזה דבמאיס עלי לא ממתינין י"ב חודש וכל הפלפול הוא דלדעת הרשב"א והרא"ש דממתינין י"ב חודש אם מגרשה תוך י"ב חודש דצריך ליתן לה כתובה בזו יכול הבעל להחזיק ולומר קים לי כהרמב"ם ור"ת ומספיקא מי יוציא ממון נגד ר"ת והרמב"ם ולכך השמיט הרמ"א בסימן ע"ז דעת הרא"ש והרשב"א דבטוענת מאיס עלי דמשהין י"ב חודש כיון דיכול הבעל המוחזק בכתובה לטעון קים לי כר"ת והרמב"ם ז"ל ולא קשיא קושיית הבית שמואל בס"ק י"א עיי"ש.