בני אהובה/הלכות אישות/יב/טז
הלכות אישות/יב/טז
מי שהלך וכו' וכן אם לא עמדה בדין אלא מכרה לעצמה למזונות מכרה קיים וכו'. עיין במ"מ ונראה לי להביא ראיה לדברי הרמב"ם מהא דאמרינן דף צ"ז ע"ב לאתויי מגורשת ואינה מגורשת וכתבו שם התוס' בד"ה לאתויי וכו' דאשמעינן דאע"ג דלא מדינא היא ניזונת מוכרת שלא בבית דין ואם היכא דיש לה מזונות רק מספק מוכרת שלא בבית דין מכל שכן במזונות ודאי ופשוט הוא.
ולא צריכה הכרזה ולא שבועה עד שיבוא בעלה ויטעון וכו'. הרמב"ם בפירוש המשנה ריש פרק שני דייני גזירות כתב תשבע לבסוף ולא בתחילה היינו כשיבוא הבעל ויטעון ומדבריו למדנו דמשביעין אותה שבועת המשנה ובאמת לא ידעתי מקום לשבועה זו כי לא מצינו שבועה במשנה לנשבע ונפטר בכופר הכל ואפשר לומר דשבועה זו מתחילה כשהיתה מבקשת מזונות עליה דידה רמיא כדין שאר הנשבעין ונוטלין רק חכמים הקילו עליה אולי כשיבוא הבעל יודה לדבריה ולא תצטרך שבועה כלל אבל כשבא הבעל וטען שבועה ראשונה לא זזה ממקומה.